מבוא
נושא העבודה שלנו הוא יוקר המחיה. יוקר המחייה הוא מושג המתאר עלות של דברים בסיסיים שדרושים לקיום אורך חיים ממוצע באזור מסוים. יוקר מחיה גבוה בדרך כלל נגרם ממונופוליזם (שליטה של ספק אחד על מכירת מוצר מסוים , ועקב כך העלאה מכוונת של מחיר המוצר, כי לצרכן אין אפשרות לקנותו במקום אחר, ולכן יהיה חייב לקנותו גם במחיר הגבוה) יש מאמצים בישראל להוריד את יוקר המחיה שנמצא במצב יותר חמור ממדינה מפותחת ממוצעת. אחת הדרכים היא הורדת מיסים על מוצרים בסיסיים.
דוגמא לאחת הפעולות שיזמה ממשלת ישראל כדי להקל על יוקר המחייה היא תכנית "נטו הוזלות" של שר הכלכלה משה כחלון. במסגרת תכנית זו יתבצע ביטול על מיסים בקטגוריות הביגוד בכ-6 אחוז , והאלקטרוניקה בכ10%-30%. ובעוד קטגוריות שוליות יותר כגון מוצרי חשמל לבית , מנורות , צעצועים ותמרוקים. התכנית תחסוך כ800 מיליון שקל לצרכנים , דבר שיעזור להוריד את יוקר המחייה בישראל רבות.
בחרנו דווקא בנושא זה מכיוון שהרוב המוחלט של האזרחים מושפע מיוקר המחייה (כולל אותנו) ורצינו להבין מה משפיע עליו ומה יכולים לעשות כדי להורידו. בשונה מנושאים אחרים בסדר היום הציבורי, אשר אנו איננו יכולים להשפיע עליהם אך בנושא זה מכיוון שאנחנו חלק מן האזרחים שמושפעים מיוקר המחייה, בחרנו לחקור עליו ולהבין מה משפיע עליו ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפרו.
המושגים באזרחות שיהיו לנו בעבודה: פגיעה בזכות החברתית לרמת חיים נאותה, פגיעה בזכות לתנאי העסקה הוגנים, הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית, הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית, אחריות משותפת, הזכות לקניין, הזכות לשיוויון, עקרון, חופש העיסוק, הזכות לכבוד.
סקירה ספרותית
המצב החוקי
לפי הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , "נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות" , אפשר לראות מהגרף הנ"ל כי שהיחס בין השכר הממוצע לרמת המחירים בישראל גבוה ממוצע מדינות ה – “OECD”. (המיוצג על ידי הקו השחור בגרף , וניתן לראות את ישראל מעליו) כלומר יוקר המחייה בישראל גבוה הרבה יותר מיוקר מחיה במדינה מפותחת ממוצעת לדוגמא יוקר מחיה בישראל יותר גבוה מיוקר המחיה ביפן , יוון , ארה"ב , הולנד ועוד.
כמו כן ניתן לראות עליות ברוב המחירים מ-2005 ועד היום , למשל עלייה של כ-40% במחירי המזון (כוללת עלייה של 50% במחירי הלחם ו40% במחירי הגבינה). כמו כן יש גם עלייה של 40% במחירי ביטוחי בריאות, 40% במחירי הדלק ו-60% במחירי הגז ועליות של 27% בעלות החינוך בבתי הספר היסודיים ובאוניברסיטאות , בעוד שהירידות היחידות הם של כ-10% במחלקות הביגוד והריהוט.
מכאן ניתן לראות שניכרת עלייה במחירים של הרבה מוצרים בסיסיים שדרושים כדי לשמור על אורח חיים בסיסי במדינת ישראל בשנים האחרונות , והטענה שיוקר המחייה בישראל עולה בצורה מוגזמת היא נכונה , ומגובה בעובדות שבהם רואים את העלייה הגבוהה.
אחת הפעולות שיזמה ממשלת ישראל כדי להקל על יוקר המחייה היא תכנית "נטו הוזלות" של שר הכלכלה משה כחלון. במסגרת תכנית זו יתבצע ביטול על מיסים בקטגוריות הביגוד בכ-6 אחוז , והאלקטרוניקה בכ10%-30%. ובעוד קטגוריות שוליות יותר כגון מוצרי חשמל לבית , מנורות , צעצועים ותמרוקים. התכנית תחסוך כ800 מיליון שקל לצרכנים , דבר שיעזור להוריד את יוקר המחייה בישראל רבות.
דיונים בכנסת
על יוקר המחייה הכנסת דנה רבות. ב-2015 חברי הכנסת החדשים החליטו להוציא כמה חוקים חדשים אשר יעזרו להורדת מחירים או טיפול של סוגיות שונות של יוקר המחייה.הצעת חוק שיזם חבר הכנסת אמנון כהן: פיקוח על מחירים.החוק אומר שיתווספו עוד אנשים לפיקוח על מחירי המוצרים וגם שהשר יוכל לשנות מחירי מוצרים עליהם הוא מפקח ולקבוע מוצרי עוגן לצרכנים. הצעת החוק נדחתה אחרי קריאה ראשונה.
הצעת חוק שיזם חבר הכנסת זבולון כלפה ואחר כך שינתה אותה חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס : מחירי הירקות.ההצעה אומרת שהמחיר הסופי של מחיר הירקות אומר שהמחיר הסופי של הירק חייב להיות מחיר שיהיה הוגן גם לחקלאי. ההצעה עברה קריאה טרומית ואז התקבלה הצעה חדשה שאומרת שיקבע סל קניות בסיסי לירקות שעליו יהיה פיקוח וממנו נקבל את הרווח המקסימלי תוך כדי התיווך בין החקלאים והסופרים בצורה מינימלית. הדיון עבר לכנסת על הצעתו שהראשונה של החוק (זאת שקיבלה קריאה טרומית) והוצע שהיא תהפוך לחוק ממשלתי.
ר האוצר משה כחלון הוציא את "נטו הוזלות", תכנית חדשה אשר תוריד את המכסים של דברים עליהם נקנה ואכן על פי הדיונים שהיו עליה, התוכנית אושרה והיא תצא לפועל כבר בחודש ינואר הקרוב (1.2018).התכנית "נטו הוזלות" היא תכנית כלכלית להורדת מחירים של מוצרי מותרות (מוצרים אלקטרוניים , ביגוד , טקסטיל... ) ,כלומר מוצרים שאינם דרושים לחיים ברמה בסיסית, המכונה 'נאותה'.
ההורדה של מכסים ומיסי הקנייה על מוצרים אלו ,תגרום ל800 מיליון שקל לרדת מתקציב קופת המדינה. במסגרת תכנית זו יתבצע ביטול על מיסים בקטגוריות הביגוד בכ-6 אחוז , והאלקטרוניקה בכ10%-30%. ובעוד קטגוריות שוליות יותר כגון מוצרי חשמל לבית , מנורות , צעצועים ותמרוקים. התכנית תחסוך כ800 מיליון שקל לצרכנים, דבר שיעזור להוריד את יוקר המחייה של מעמד הביניים בישראל רבות.
"לדברי האוצר, ביטול המכסים על מספר רב של מוצרים נעשה במסגרת תוכנית "נטו הוזלות", המשך לתוכנית "נטו משפחה" שהופעלה לראשונה ב־2017". –תוכנית ״נטו הוזלות״, האחות הקטנה של תוכנית "נטו משפחה".
*נטו משפחה - תוכנית משרד האוצר כוללת הטבות במיסוי למשפחות עובדות ובהן סבסוד צהרונים, תוספת נקודות זיכוי לנשים ולגברים בגין ילדים עד גיל 6, הרחבת מענק עבודה והפחתת מכסים על בגדי תינוקות, הנעלה ומכשירי סלולר.
הזכויות שנפגעות
- פגיעה בזכות החברתית לרמת חיים נאותה.
- פגיעה בזכות לתנאי העסקה הוגנים.
- הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית.
- הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית.
- אחריות משותפת.
- הזכות לקניין.
- הזכות לשוויון.
- עקרון הנטל במדינה קפיטליסטית.
- חופש העיסוק.
- הזכות לכבוד.
איסוף כתבות
כתבה ראשונה:
זהה:
פגיעה בזכות החברתית לרמת חיים נאותה.
הגדר:
מטרת הזכויות החברתיות היא להבטיח לכל אדם תנאים מינימליים לקיום חומרי ונפשי אנושי, כאשר תנאים מינימליים אלו נקבעים על ידי המדינה ומשתנים ממדינה למדינה. דבר זה קורה מכיוון שזכויות אלו אינן חלק מהזכויות הטבעיות שאליהם זכאי כל אדם באשר הוא. אך, זכויות אלו הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה, ולכן הם תקפות במדינת ישראל, שהינה דמוקרטיה. אחת מן הזכויות האלו היא הזכות לרמת חיים נאותה. הזכויות החברתיות הן: בריאות, חינוך, דיור, רמת-חיים נאותה ותנאי העסקה.
כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לשם הבטחת בריאותם ורווחתם שלו ושל בני ביתו – לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, התאלמנות, זקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות זו
בסס:
"לדברי שר האוצר, מדובר בצעד נוסף שמטרתו להקל את יוקר המחיה בישראל".
קישור:
מדברי שר האוצר ניתן להסיק כי קיים יוקר מחייה בישראל. יוקר מחייה גבוה מקשה על אזרחים לחיות ברמת חיים נאותה. למשל יוקר מחייה כולל בתוכו יוקר בתחום הלבוש ,שמצוין כחלק מהמרכיבים של רמת חיית נאותה , דבר הדרוש כדי לשמור על הזכות לקיום בכבוד. את מחירי הביגוד פרויקט ה"נטו הוזלות" מוריד ממחירו על ידי הורדת המיסים ממנו.
כתבה שנייה:
זהה:
פגיעה בזכות לתנאי העסקה הוגנים.
הגדר:
מטרת הזכויות החברתיות היא להבטיח לכל אדם תנאים מינימליים לקיום חומרי ונפשי, כאשר תנאים מינימליים אלו נקבעים על ידי המדינה ומשתנים ממדינה למדינה. דבר זה קורה מכיוון שזכויות אלו אינן חלק מהזכויות הטבעיות שאליהם זכאי כל אדם באשר הוא.
אך, זכויות אלו הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה, ולכן הם תקפות במדינת ישראל, שהינה דמוקרטיה. אחת מן הזכויות האלו היא הזכות לתנאי העסקה הוגנים.הזכות של כל אדם לתנאי עבודה נאותים והוגנים. כוללת מרכיבים כגון : קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה, מתן ימי חופשה, הגנה מפני פיטורים שרירותיים
בסס:
" יראו את העובדות והעובדים של תעשייה זו, ברובם בני מיעוטים מהעדה הדרוזית, שנמצאים בסכנה ממשית להיפלט אל מעגלי האבטלה והעוני."
קישור:
לפי הזכות לעבודה בעצם כל עובד צריך להיות זכאי במוגנות מפני האבטלה ובעצם לפי דברי איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה אנשים הולכים להיות מפוטרים עקב תכנית ה"נטו הוזלות" ובעצם ככה נפגעת הזכות.
כתבה שלישית:
זהה:
הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית.
הגדר:
הגישה הליברלית מעמידה את הפרט וחירותו במרכז, היא דואגת לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק, אך אינה מתערבת בענייניו הכלכליים והחברתיים של הפרט. גישה זו מסתפקת לרוב בשוויון פורמאלי, כלומר הבטחת יחס שוויוני לכל הפרטים. על-פי גישה זו התערבות המדינה נדרשת רק במקום בו ישנה פגיעה בכבוד האנושי ובקיום הבסיסי, של הפרט.לפי הליברליזם הכלכלי, לכל אדם יש הזדמנות שווה להצליח חברתית-כלכלית מעצם העובדה שהמדינה לא מתערבת בתחום זה.
בנוסף, השוק הכלכלי יודע להסדיר את עצמו בלי התערבות ממשלתית מכיוון שלפי הגישה, כאשר אנשים דואגים לעצמם הם עוזרים בעקיפין גם לכלל, ולכן כולם מרוויחים מהשוק הכלכלי. ולכן ככל שיהיו פחות מכסים ויהיה יותר סחר כלכלי בינלאומי, כולם ירוויחו מהדבר, ועל הממשלה לא להתערב בשוק ותפקידה היחידי בכלכלה הוא לדאוג כי לא מתקיימים מונופולים ויש תחרות הוגנת.
בסס:
"שר האוצר חתם על הצווים לביטול המכס על מוצרי הלבשה וטקסטיל, חשמל, תמרוקים, צעצועים בהיקף בסך של 788 מיליון שקלים".
קישור:
אחד העקרונות של הגישה הכלכלית הליברלית היא הורדת מכסים , דבר המתבצע מסגרת תכנית ה"נטו הוזלות".
כתבה רביעית:
זהה:
הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית.
הגדר:
הגישה הסוציאל-דמוקרטית מניחה שלחברה יש אחריות כלפי כלל אזרחיה. גישה זו אינה מסתפקת בהבטחת השוויון הפוליטי והשוויון בפני החוק בלבד, אלא אומרת שכדי להביא את כלל האזרחים לשוויון הזדמנויות כלכלי–חברתי אמיתי צריכה המדינה להתערב בעניינים כלכליים–החברתיים והיא יכולה לפגוע במידה מסוימת, בחירויות הפרט. למשל ,מיסוי גבוה של השכבות החזקות, עזרה מיוחדת לשכבות החלשות ע"י שירותים והטבות כמו ביטוח לאומי, דמי אבטלה, יצירת מקומות עבודה ועוד.
התערבות המדינה נחוצה על מנת לאפשר את מימושו של שוויון ההזדמנויות בתחום הכלכלי והחברתי על-ידי כל פרט ופרט וכדי להביא לצמצום פערים בחברה.גישה זו מאמינה שככל שהחברה תהיה טובה יותר ושוויונית יותר, כך יהיה טוב יותר לכלל האזרחים, בכך שיותר אנשים יוכלו לממש את חירויותיהם ואת הפוטנציאל הטמון בהם. צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בדרך של הבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי תורם גם למימוש השוויון הפוליטי (לעיתים אדם רעב וחסר השכלה נוטה לפתח אדישות במישור הפוליטי).
בסס:
"אלא שזה היה יכול להיות אחרת. דמיינו את 800 מיליון השקלים של רפורמת הטלוויזיות מופנים למימון טיפולי שיניים לעשירון התחתון, על פי מבחן הכנסה, בדיוק כמו סיוע בשכר דירה וזכויות אחרות. שוב ושוב אנחנו שואלים, למה מוחרגות דווקא השיניים, לעומת שאר איברי הגוף? למה דבר בסיסי כל כך צריך להיות יקר כל כך".
קישור:
לפי הכלכלה בגישה הסוציאליסטית, כדי שכל האזרחים יזכו לשוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי על המדינה לפעול על ידי התערבות בעניינים חברתיים כלכליים בדרכים שיובילו לקיום רמת חיים טובה לכלל, ולא רק לקבוצה מצומצמת. אחת מן הדרכים הללו היא על ידי שירותים והטבות לשכבות החלשות, לדוגמא, מימון טיפולי שיניים לעשירון התחתון. דבר שהכותבת טוענת שהמדינה צריכה להתרכז בליישם, במקום תוכניות כמו נטו הוזלות, שמורידות מכוחה של המדינה לפעול לחיזוק השוויון במדינה. בכך היא מראה את תמיכתה ביישום גישה כלכלית סוציאל-דמוקרטית.
כתבה חמישית:
זהה:
אחריות משותפת.
הגדר:
אחריות משותפת אומרת שהממשלה צריכה לנשוא אחריות לכלל חברי הממשלה ופעולותיה. הממשלה כולה אחראית לפעולות כל שר ומצד שני כל שר אחראי למדיניות הכוללת של הממשלה. מרגע קבלת החלטה באמצעות הצבעה בישיבת הממשלה חייבים כלל השרים לפעול בהתאם להחלטה.
שר אינו רשאי למתוח ביקורת פומבית כנגד ההחלטה כמו כן שר המכהן גם כחבר כנסת אינו יכול להצביע במליאת הכנסת כנגד ההחלטה. במידה ויעשה כך רשאי רה"מ לפטרו. הכנסת יכולה להדיח את הממשלה כגוף אחד ולא יכולה להדיח שר מסוים. הכנסת מביעה אי אמון כלפי כל הממשלה כגוף אחד. הממשלה כגוף אחד אחראית כלפי הכנסת וכלפי הציבור על ביצוע מדיניותה, ולכן צריכה אחריות לתפקד כגוף אחד.
בסס:
"ראיתי שאתם מודאגים מהעדכון של ראש הממשלה. אני יכול להרגיע אתכם שהוא מעודכן. אנחנו פועלים לפי מדיניות הממשלה, להפחית מסים, אין פה חריגה יש המשך ישיר למדיניות ברורה"
קישור:
השר משה כחלון טוען כי הוא פועל לפי מדיניות הממשלה, של ביצוע תוכניות בגישה הכלכלית-חברתית הליברלית. ובביצוע מדיניות זו הוא מראה אחריות משותפת.
מאמר טיעון
בינואר 2018 יצאה לפועל תכוניתו הכלכלית של שר האוצר משה כחלון ששמה "נטו הוזלות". התכנית "נטו הוזלות" היא תכנית כלכלית להורדת מחירים של מוצרי מותרות (מוצרים אלקטרוניים , ביגוד , טקסטיל... ), כלומר מוצרים שאינם דרושים לחיים ברמה בסיסית, המכונה 'נאותה'. ההורדה של מכסים ומיסי הקנייה על מוצרים אלו ,תגרום ל800 מיליון שקל לרדת מתקציב קופת המדינה. במסגרת תכנית זו יתבצע ביטול על מיסים בקטגוריות הביגוד בכ-6 אחוז , והאלקטרוניקה בכ10%-30%. ובעוד קטגוריות שוליות יותר כגון מוצרי חשמל לבית , מנורות , צעצועים ותמרוקים. התכנית תחסוך כ800 מיליון שקל לצרכנים, דבר שיעזור להוריד את יוקר המחייה של מעמד הביניים בישראל רבות. אבל לתוכנית זו יש חסרונות ויתרונות, מצד אחד היא תקל על שכבות מעמד הביניים, ומצד שני ,היא לא תעזור לשכבות החלשות שצריכות עזרה מהמדינה, יותר מאשר ממעמד הביניים.
לאחרונה נערכו בתקשורת וויכוחים סביב השאלה האם התוכנית יעילה ותעזור למדינה, או שהיא רק תהפוך את המצב לגרוע יותר. שתי הצדדים בוויכוח מסתמכים על טענות הנשענות על הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית מול הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית.הגישה הליברלית מעמידה את הפרט וחירותו במרכז, היא דואגת לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק, אך אינה מתערבת בענייניו הכלכליים והחברתיים של הפרט. גישה זו מסתפקת לרוב בשוויון פורמאלי, כלומר הבטחת יחס שוויוני לכל הפרטים.
על-פי גישה זו התערבות המדינה נדרשת רק במקום בו ישנה פגיעה בכבוד האנושי ובקיום הבסיסי, של הפרט.לפי הליברליזם הכלכלי, לכל אדם יש הזדמנות שווה להצליח חברתית-כלכלית מעצם העובדה שהמדינה לא מתערבת בתחום זה. בנוסף, השוק הכלכלי יודע להסדיר את עצמו בלי התערבות ממשלתית מכיוון שלפי הגישה, כאשר אנשים דואגים לעצמם הם עוזרים בעקיפין גם לכלל, ולכן כולם מרוויחים מהשוק הכלכלי. ולכן ככל שיהיו פחות מכסים ויהיה יותר סחר כלכלי בינלאומי, כולם ירוויחו מהדבר, ועל הממשלה לא להתערב בשוק ותפקידה היחידי בכלכלה הוא לדאוג כי לא מתקיימים מונופוליזם ויש תחרות הוגנת.
הגישה הסוציאל-דמוקרטית מניחה שלחברה יש אחריות כלפי כלל אזרחיה. גישה זו אינה מסתפקת בהבטחת השוויון הפוליטי והשוויון בפני החוק בלבד, אלא אומרת שכדי להביא את כלל האזרחים לשוויון הזדמנויות כלכלי–חברתי אמיתי צריכה המדינה להתערב בעניינים כלכליים–החברתיים והיא יכולה לפגוע במידה מסוימת, בחירויות הפרט. למשל, מיסוי גבוה של השכבות החזקות, עזרה מיוחדת לשכבות החלשות ע"י שירותים והטבות כמו ביטוח לאומי, דמי אבטלה, יצירת מקומות עבודה ועוד. התערבות המדינה נחוצה על מנת לאפשר את מימושו של שוויון ההזדמנויות בתחום הכלכלי והחברתי על-ידי כל פרט ופרט וכדי להביא לצמצום פערים בחברה.
גישה זו מאמינה שככל שהחברה תהיה טובה יותר ושוויונית יותר, כך יהיה טוב יותר לכלל האזרחים, בכך שיותר אנשים יוכלו לממש את חירויותיהם ואת הפוטנציאל הטמון בהם. צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בדרך של הבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי תורם גם למימוש השוויון הפוליטי (לעיתים אדם רעב וחסר השכלה נוטה לפתח אדישות במישור הפוליטי).
תוכניתו של שר האוצר משה כחלון "נטו הוזלות" הינה תוכנית בגישה הכלכלית-חברתית הליברלית מכיוון שאחד העקרונות של גישה זו היא הורדת מכסים , דבר המתבצע מסגרת תכנית ה"נטו הוזלות". לדעתנו הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית זו היא טובה ומועילה ועדיפה על הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית.נימוקנו הראשון, הוא שהורדת מיסי הקנייה והמכסים במסגרת הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית מסייעת למגזר העסקי בצורה כלכלית מכיוון שהורדה במיסי קנייה תגרום לעלייה ישירה ברווח הנטו של החברה מה שיוביל מובילה להתחזקות במצב הכלכלי של חברות בארץ וכתוצאה מכך יכול לגרום להתרחבות החברה ובכך כמעט בוודאות להעסקת עוד עובדים ,מה שיגרום להורדת האבטלה, דבר שיאפשר למדינה לקבל כמות גדולה יותר של כסף במסגרת גביית המיסים שבו יוכלו להשתמש לעזרה אפילו גדולה יותר לשכבות החלשות.
כלומר, הורדת המיסים בתכנית "נטו הוזלות" תעזור לשכבות החזקות שמהם תגיע העזרה לשכבות החלשות בגלל ההסברים הנ"ל. כלומר היא תעזור לכלל אזרחי המדינה ואיכות החיים במדינה תעלה.
נימוקנו השני, הוא שעקרון הכרעת הרוב ,התקף במדינת ישראל ,קובע כי רצונם של מרבית האזרחים במדינה הוא שיכריע. לפי בדיקה שבוצעה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מעמד הביניים מהווה בערך כ-68% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסייה החלשה מהווה כ-12% אחוז בלבד. לכן לפי עיקרון הכרעת הרוב על המדינה להעדיף לדאוג יותר למעמד הביניים ופחות לדאוג לאוכלוסייה החלשה. מכיוון שכך היא תטיב עם אחוז יותר גדול מאזרחיה. דבר שתשיג על ידי הורדת המחירים על מוצרים אשר אולם הם מוצרי מותרות אך למעמד הביניים הינם כמעין "מוצרים בסיסיים" , והרוב המוחלט של מעמד הביניים משתמש במוצרים אלה בצורה יומיומית ואף תלוי בהם כדי לשמור על אורח החיים שלו. לכן הורדה במחירים של מוצרים אלו תתרום להורדת יוקר המחייה המקשה על מעמד הביניים ובכך תעזור לו להתפתח. דבר שקורה במסגרת הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית.
נימוקנו השלישי הוא שהמדינה בעשורים האחרונים החלה תהליך של מדיניות כלכלית בגישה הכלכלית-חברתית הליברלית. תכנית זו ממשיכה את תהליך זה בכך שהיא מורידה את המכסים ומיסי הקנייה על מוצרים רבים ,ולכן היא נוקטת בגישה הכלכלית-חברתית הליברלית. ולכן תכנית זו ממשיכה את דרכה של מדיניות הממשלה.המתנגדים לגישה הכלכלית-חברתית הליברלית יטענו שבמקום שהממשלה תשתמש בכספים הללו עבור עזרה לשכבות חלשות הזקוקות לתמיכה תכופה יותר מאשר מעמד הביניים, המדינה בוחרת להוציא את סכום הכסף הזה מתקציב המדינה במטרה להוזיל דברי מותרות. אולם ,לפי הנטען בטענה מס' 2 ומס' 1 הורדת מחירי מוצרי המותרות תוביל לפיתוח המשק , ומעמד ביניים. ודבר זה ,לפי הנטען בטענה מס' 1 ,יוביל לפיתוח כלכלי של המדינה, ובכך המיסים שהמדינה תוכל לגבות היו בכמות גדולה יותר, ולכן יהיה לה יותר אמצעים לעזור לשכבות החלשות לטווח הארוך. ולכן לטווח הארוך, השקעה במעמד הביניים ובמשק , תטיב לאוכלוסיות החלשות, אף יותר מן השקעת כספים בפיתוחם לטווח הקרוב.
עוד טענה של המתנגדים לגישה הכלכלית-חברתית הליברלית היא שעדיף לממשלה לבצע תכניות בגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית ולא בגישה הכלכלית-חברתית הליברלית, כדוגמא תכנית ה"נטו הוזלות" מכיוון שתוכניות מסוג זה יותר אפקטיביות מקפיטליסטית , אולם אפשר לראות מהעבר כי כל המדינות שנקטו במדיניות כלכלה הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית לבסוף, בשל מצב כלכלי קשה עקב כישלון הגישה הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית, החליטו לעבור לגישה הכלכלית-חברתית הליברלית, לדוגמא , סין. סין הייתה מדינה שדגלה בסוציאליזם מאז הקמתה , ולאחר שנים רבות עם גדילה מעטה בכלכלה ,ב1978 החליטה ליזום תכניות בגישה לגישה הכלכלית-חברתית הליברלית, ומאז כלכלתה צמחה מ8 טריליון $ ל75 טריליון $ , גידול של כיותר מ900%.לסיום, בהתבסס על טענותינו ,אנו חושבים כי תוכנית זו המתוכננת לפי עקרונות הגישה הכלכלית-חברתית הליברלית תתרום לכלל תושבי ישראל בטווח הארוך , ותעזור בפיתוח המדינה בצורה כלכלית. ובכך היא תבצע את אשר היא מתיימרת לעשות.
תוצר
אנו נעביר בפתרון שלנו שיעור אזרחות בנושא כלכלה בו נסביר את עמדתנו וננמקה בנוגע לאיך שלמדינה כדאי לנהוג מבחינת המדיניות הכלכלית שלה.
השיעור יתבצע בצורה כזאת:
- דיון פתיחה עם התחלה של הפעילות.
- הצגת תכנית "נטו הוזלות".
- הצגת הסרטון.
- דיון בטענות ובמסקנות שמועלות בסרטון.
הסבר על כל אחד מהחלקים:
1. בדיון ובהתחלה של הפעילות אנו נציג מוצרי מותרות כמו מחשב או טלפון ,ומוצרים המסובסדים על ידי המדינה כמו טיפולי שיניים לבני 16 ומטה או תרופות לסוכרת. ומחירים מומצאים אליהם.
| מוצרים שהמדינה גובה עליהם מיסים | מוצרים המועמדים לסבסוד על ידי המדינה |
|---|---|
| מזגן – 7,000 ₪ | חינוך חובה חינם 12 שנות לימוד – 50,000 ₪ |
| מכונית – 100,000 ₪ | טיפול שיניים– 70 ₪ |
כעת נשאל את התלמידים מה עדיף בעיניהם , להעלות מיסים על המחשב והטלפון כדי לסבסד את התרופות לסוכרת וטיפולי השיניים ,או להוריד מיסים ובכך לא לסבסד שירותים אלה , אבל להוזיל את הטלפון והטלוויזיה. אחר כך נציג את הגישה הליברלית והסוציאל-דמוקרטית ובהסתמך על כל אחת מהם, מה תהיה הבחירה היעילה יותר.
2. ניתן הסבר קצר על מה התוכנית:"בינואר 2018 יצאה לפועל תכוניתו של שר האוצר משה כחלון שהיא תכנית כלכלית להורדת מחירים של מוצרי מותרות (מוצרים אלקטרוניים, ביגוד, טקסטיל... ) ,כלומר מוצרים שאינם דרושים לחיים ברמה בסיסית, המכונה 'נאותה'. על ידי הורדה של מכסים ומיסי הקנייה על מוצרים אלו, דבר שיגרום ל800 מיליון שקל שירדו מתקציב קופת המדינה. אבל לתוכנית זו יש חסרונות ויתרונות , מצד אחד היא תקל על שכבות מעמד הביניים, ומצד שני, היא לא תעזור לשכבות החלשות שצריכות עזרה מהמדינה, יותר מאשר ממעמד הביניים."
3. הצגת סרטון.
4. לאחר הסרטון, נבצע דיון בכיתה בו נשאל: "איזה גישה מוצגת בסרטון ועל פיה פועלת התוכנית "נטו הוזלות"?". אחר כך נציג את המסקנות אותם ניתן להבין מהסרטון ומהגישה שהסרטון מציג שהם לדוגמה: עדיף לפעמים לדאוג לאוכלוסיית הרוב (האוכלוסייה החזקה יותר) מאשר למיעוט ובכך המיעוט יקבל הרבה יותר.נסיים את הפעילות בכך שנציין שהמדינה עובדת על פי השיטה הליברלית ובכך לפעמים המדינה מעדיפה להוריד את מחירי המיסים על חשבון סבסוד מוצרים ושירותים (כמו טיפולי שיניים) ובכך כמות הכסף שיהיה למדינה תעלה וככה המדינה תוכל להוריד ממוצרי הסבסוד שלה ובכך בעצם כולם יוצאים מורווחים ומרוצים בטווח הארוך.
רפלקציה
"במהלך העבודה למדתי הרבה דברים כמו למשל על ההיסטוריה של שיטות הכלכלה בישראל והאפקטים בהם גורמות דבר שלא הייתי מודע אליו קודם ,חקרתי בעמקות מהי תוכנית הנטו הוזלות ואת היתרונות והחסרונות שלה. וככה אני יודע יותר טוב האם כדאי לי לתמוך ביוזמיה ולעשות בחירה שקולה יותר בבחירות. העבודה הייתה מעניינת ומעשירה בשבילי. "
ביבליוגרפיה
סקירה ספרותית:
מרכז המחקר והמידע הכנסת - נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות מפותחות
"נטו הוזלות": כל מה שצריך לדעת.
גלובוס 19.3.2015
איסוף כתבות:
כתבה ראשונה: קישור
כתבה שנייה: קישור
כתבה שלישית: קישור , חתם על הצווים לביטול המכס
כתבה רביעית: קישור
כתבה חמישית: קישור
מאמר טיעון:
מחקר הלשכה לסטטיסטיקה הנוגע לאחוזי המעמדות בארץ
אתר הבנק העולמי
וואו! העבודה ההכי טובה שנכתבה!
השבמחקאני עשיתי את רוב העבודה!
השבמחקמאשר.
מחקלא עזראועכי
השבמחקיקקי
ואללה לא מכבד
מחק):
מחקכמה קיבלתם על זה?
השבמחק