24/07/2026
Aeroporto Di Catania
לאחר שמצאנו כרטיסים ברגע האחרון יומיים לפני, אני ובת זוג שלי טסנו עם ישראייר בטיסה קלילה של שעתיים וארבעים לקטניה. מיקוד הטיול היה סופ"ש ארוך רגוע, בעיירת החוף טאורמינה.
קטניה היא העיר השנייה בגודלה בסיציליה אחרי פלרמו עם 300 אלף תושבים. העיר משמשת נקודת פתיחה לטיולים בכל מזרח סיציליה בשל שדה התעופה שלה. קטניה שוכנת ליד ההר הגדול הזה שיש בתמונה השנייה שנראה קצת כמו פוג'י. הסיבה שהוא נראה כמוהו, היא שגם הוא הר געש, והוא מאוד פעיל. בזמנים שהוא פעיל, ניתן לקחת סיורים להר ולראות לבה זורמת ממנו.
Sicily By Car
על מנת להגיע לטאורמינה, ולהתניידות בכללי שכרנו רכב כי חשבנו שזה יהיה יותר נוח ממוניות, ויצא בערך אותו המחיר. אמנם זה היה יותר נוח, אבל לא שיקללנו את המחיר של החנייה בטאורמינה, שיצאה בסביבות המאה יורו סה"כ. בדיעבד, הייתי ממליץ להימנע מלקחת רכב אם אתם מתכננים להיות רק בטאורמינה, כי ההתניידויות היחידות הן אל העיר, ואם תרצו אל הטירה שמעליה באחד הימים. הנסיעה עצמה לקחה חמישים דקות אחרי מעבר בכביש אגרה של יורו שמונים.
חברת ההשכרה הייתה קצת מבולגנת, חיכינו איזה שעה בתור ומי שנתן לנו את הרכב היה עם פרצוף תחת ורק רצה שנעזוב אותו בשקט. אני תמיד מעדיף לקחת חברה יותר סולידית, אבל הארנק שלי פחות. פדיחה קטנה היא שאני לא הספקתי לחדש את הרישיון הבינלאומי שלי, ולמרות שחברת ההשכרה הסכימה לתת לנו את הרכב, אם היה תופס אותי שוטר זה היה פחות נעים. אז שימו לב שיש לכם אותו בזמן!
Super Conveniente
אם בכל מקרה לקחתם רכב, אין כמו להתחיל את הטיול עם סופר אירופאי ענק. עצרנו ב"סופר קונבניינטה" וקנינו מלא גבינות ונקניקים לדרך (אכלתי אותם בנפרד סבתא!).
Parkhaus
הגענו לטאורמינה. עד אליה, הכבישים מעולים. בעיר ההררית, הם מלאים בפיתולים ועליות תלולות. לא חווית הנהיגה הכי כיפית. אנחנו בתמימותנו בהתחלה חשבנו שנמצא חניה ברחוב, אבל מהר מאוד הבנו שאין בכלל חניה בטאורמינה חוץ מבחניונים. חנינו בחניון "פארקהאוס" שאיש המלון שלנו המליץ עליו, שיצא בערך 25 יורו ליום. הוא היה האמת סבבה לגמרי ונמצא ממש חמש דקות הליכה ממרכז העיר. ממליץ.
Guest House Le Sibille
בסוף המסע, הגענו לחדר בבית ההארחה "לה סיבילה" בו היינו בכל השהות שלנו. לקחנו את המפתח מהכספת, ונכנסנו. החדר היה ממש על הרחוב הראשי, עם מרפסת שמשקיפה אליו. היו מים חמים ומקלחת כיפית, לא היה רועש בלילה, ובכללי היה נעים. החיסרון היחיד הוא שלא היה מיקרוגל או אפילו קומקום בחדר, אלא רק מקרר. אז לא היה אפשר להכין קפה.
אגב, אם לא חשבתם להוציא מזומן לטיול הקצר, דווקא עדיף לכם שכן. מס העיר שצריך לשלם על כל לילה משולם במזומן, וגם לעיתים חיוב אשראי לא עבד לאיטלקים והיינו צריכים להוציא מזומן.
הגענו ומותשים מכל מהלך היום, ודפקנו שנ"צ של שעתיים לפני שיצאנו לעיר.
לינק לבוקינג.
לינק לאגודה.
Taormina
וסוף סוף, הסיבה שלשמה הגענו, טאורמינה! העיר מהממת, היא בנויה על צוק הצופה לים, ומלאה בבתים אירופיים צבעוניים, חנויות ומסעדות מעולות. עיר שמדהים להסתובב ולהיאבד בה, מה שעשינו כמה פעמים.
העיר מאוד עתיקה, היא נוסדה בשנת 358 לפני הספירה על ידי היוונים ושמה המקורי הוא טאורמיניון. מאז היא החליפה כמה ידיים ביניהם הרומאים, הביזנטים, המוסלמים, הספרדים, ממלכת סיציליה ולבסוף לאיטליה. כבר במאה ה19 היא הייתה ידועה ביופייה ואנשים הגיעו מכל רחבי העולם לראות אותה, וכך גם היום.
עד לשנת 1492, הייתה קהילה יהודית בטאורמינה. בשנה זו, טאורמינה הייתה תחת שלטון ספרדי ונכללה בגירוש ספרד. למרות זאת, עדיין יש מבנה שמוטבעים בו כמה מגיני דוד שמעידים על קיום הקהילה. כשתהיו בעיר, תראו אם תצליחו למצוא אותו.
Villa Comunale
לאחר שהסתובבנו קצת בעיר המשכנו ל"וילה קומונאלה" או הגנים העירוניים. פעם, הגנים האלה היו חלק מביתה של אצילה סקוטית שעברה לטאורמינה ב1884. כיום, הם משמשים כפארק ציבורי רומנטי וחמוד שנמצא ממש על קצה הצוק ואפשר להשקיף ממנו על הנוף. עשינו פה סיבוב של עשר דקות, והמשכנו הלאה.
Teatro Antico
אחרי קצת עלייה, הגענו לתיאטרון העתיק של טאורמינה. כניסה אליו עלתה 14 יורו, זה היה די מעצבן אבל בסוף שילמנו כמו גדולים. התיאטרון נבנה במאה השלישית לפני הספירה על ידי היוונים והורחב על ידי הרומאים. התיאטרון מאוד פוטוגני ובמרכז שלו יש חור שנותן זווית ראיה מצויינת לנוף המהמם שמאחוריו.
בתיאטרון יש כל מיני הופעות, ובזמן שהיינו בו, היו הכנות להופעה של הערב. אנחנו היינו רעבים אז לא היה ריאלי להישאר להופעה, אבל בתכלס היה עדיף לאכול לפני ולבלות פה את הערב.
Adduma
לארוחת ערב ישבנו במסעדת "אדומה". אני הזמנתי סטייק שהיה מעולה, למרות שהם עשו אותו מדיום במקום מדיום רייר. הרוטב ותפוח האדמה היו בול במקום. בת זוגתי, במילותיה, הזמינה "טטאקי טונה עטוף בשומשום לבן ושחור עם רוטב פונזו, בצל מטוגן ומוחמץ. ביס אחד של מתיקות, חמיצות וטעמים של ים מהטונה הטרייה. הרוטב הקפיץ את המנה כמה רמות מעל ונתן איזון לכל בליל הטעמים ולקח את הטונה ואותי לטיול בכל חלל הפה שלי". אז בקיצור, בהחלט שווה ביקור.
25/07/2026
Bam Bar
פתחנו את הבוקר בבאם בר, הבר הכי פופולרי בטאורמינה, אפשר להבין זאת רק מהתור בכניסה. אחרי שחיכינו רבע שעה, סוף סוף יכלנו לאכול את הגרניטה עם בריוש שלהם. לאנשים כמוני שבחיים לא שמעו את המילה גרניטה, זה קצת כמו גלידה אבל יותר מימי, עם קצפת מעל. השילוב שלה עם בריוש הוא מסורת סיציליאנית. אני חייב להודות, שאני סתם חשבתי שזו בת זוגתי המושלמת הולכת אחרי טרנדים. אבל, טעיתי. זה היה פשוט מדהים וטעים ברמות. לקחנו שתי גרניטות אחת בטעם יוגורט ואחת קפה, וכל ביס היה תענוג. ממש שווה את זה. בנוסף להכל, גם שינזו אבה אכל פה פעם.
Spiaggia Di Isola Bella
הגענו לחוף של איסולה בלה. אפשר להגיע לכאן מטאורמינה ברכב, ברכבל, או אם אתם קצת פלופים, ברגל. אמנם יש חניה בתשלום למטה, אבל לדעתי הכי פשוט לרדת את זה ברכבל, שקרוב יחסית למרכז העיר. זה עולה 10 יורו הלוך חזור או 6 לכיוון. בכל מקרה, אנחנו הגענו אליו ברגל, והאמת שזו הייתה החלטה נהדרת. ההליכה הייתה חצי שעה בערך, ויכולנו לראות את האזור הפחות מתויר של טאורמינה, אם יש לכם אנרגיות, למה לא.
האמת, שאני חצוי לגבי החוף. הוא מאוד יפה, באמצע שלו יש דרך רדודה מהממת לאי איסולה בלה, והוא משקיף על העיר. לכאורה נשמע מושלם. אבל, החוף מפוצץ, רובו חסום במיטות שיזוף שעולות 30 יורו, ויש פה ושם שקיות ולכלוך במים. התיישבנו באזור החינמי, נכנסנו קצת למים, קראנו ספר, ובאמת נהנינו. אבל אין מה לאמר, התיור המוגזם מוריד מהפוטנציאל שלו.
Isola Bella
לאחר שעברנו את המעבר לאי במים הרדודים, מה שקצת הזכיר לי את הפעם ההיא שחציתי את ים סוף, הגענו לאיסולה בלה, או "האי היפה". הכניסה עלתה 6 יורו, מה שהיה די מעצבן. זוכרים את האצילה הסקוטית שבנתה את הגנים העירוניים? אותה האצילה, פלורנס טרבליאן הייתה גם הבעלים של האי.
פלורנס הייתה פריקית של גינון וטבע והיא בנתה באי בית שמשתלב בתצורת האבנים והצמחייה של האי, בנוסף לגינות מסביבו. לאחר מותה האי עבר כמה ידיים ולבסוף נרכש על ידי הממשלה והוא משמש כיום כשמורת טבע. נחמד להסתובב באי בעיקר כדי לראות הארכיטקטורה של המקום, אבל לא הייתי מגדיר את זה כמאסט. המקום ממצה את עצמו אחרי 20 דקות במקסימום.
Bell'Assai
לפני החזרה לטאורמינה, עצרנו לארוחה במסעדת בלאסאי. המסעדה נמצאת ממש בקצה העלייה מהחוף, ויש לה נוף מעולה אליו. אני הרגשתי הרפתקן ולקחתי פיצת טונה. מסתבר שאני לא אוהב פיצת טונה, אז החלפתי לחזה עוף עם תפוחי אדמה שהיה אחלה.
בת זוגתי לקחה סלט פירות ים, ולתיאורה: "המנה עלתה על הציפיות שלי בגודלה ובמבחר פירות הים שלה. מה שלא ידעתי זה שיהיה חסר מלח. הרבה מלח. היה כיף לאכול את המנה כדי לספק את הרצון לפירות ים, המולים והשרימפס הענק היו טעימים אבל מעבר? הרוטב לא היטיב עם ה"סלט" וכמעט ולא היה מורגש (רק אחרי שפריץ מהלימון והרבה מלח) והרגשתי בשלב מסוים שאני אוכלת כלום."
בשורה התחתונה, המסעדה סבבה אבל לא מדהימה. מה שכן, היא הייתה מדורגת הכי גבוה באזור, אז זה לא שיש הרבה ברירה.
Cable Car Mazzarò Taormina
כמובן שבחזור לא היה לנו כוח לעלות הכל ברגל, אז לקחנו את הרכבל ב6 יורו. קנינו כרטיס ואחרי 5 דקות כבר עלינו, לא היה ממש תור מה שהיה נחמד. העלייה ברכבל חביבה ונותנת תצפית על כל האיזור.
Settimo Cielo Rooftop
בערב יצאנו לשתות בבר הרופטופ "סטימו צילו", או בעברית, הרקיע השביעי. שם די מתאים למקום. הבר יושב על גג של מלון עם נוף מהמם על העיירה, שהיה מקסים לראות אותו בלילה ולשתות קוקטיילים. המקום לא יקר מדי, בסביבות ה50 שקל לקוקטייל. אמנם הקוקטיילים היו רק ממוצעים, אבל הנוף חיפה על זה. אחלה של מקום לסגור בו את היום.
26/07/2026
Gallo Cedrone
פתחנו את הבוקר בעיירה קאסטלמולה, שנמצאת על הר מעל טאורמינה. לקח לנו בערך רבע שעה להגיע אליה עם אוטו, וחנינו בחניון של יורו לשעה שקיבל רק מטבעות. הדבר הראשון שעשינו בעיירה היה ללכת לאכול במסעדת "גאלו צ׳דרונה". המסעדה ממש נחמדה, וישבנו לאכול עם נוף ישיר להר אתנה.
למנה ראשונה לקחנו ברוסקטה שראינו בגוגל שכולם ממליצים עליה, ובצדק. היא הייתה פשוט מעולה. לאחר מכן אני הלכתי על הבייסיק ולקחתי בולונז שעמד בכל הציפיות שלי. בת זוגתי, לקחה "מעין סלט קפרזה בלי הבלסמי אבל עם מוצרלה חמודה, רכה ועם טעמים חלביים. המנה הייתה תפלה והייתי צריכה להוסיף מלח (שלא היה לצערי) והיה יכול להיות יותר טעים אם רק היו מוסיפים בלסמי ומלח". המלצרית במסעדה הייתה תלמידה מקזחסטן, שהייתה ממש חברותית וסיפרה לנו את סיפור חייה. ובכללי היה שם אחלה אווירה. ממליץ!
Castello di Mola
לאחר הארוחה, הלכנו לטירת "די מולה". זהו מבצר עתיק שהתחיל להיבנות בסביבות המאה התשיעית על ידי הביזנטים, והיה חלק ממערך ההגנה על טאורמינה. כיום, הוא משמש בעיקר כנקודת תצפית עם נוף מהמם על טאורמינה והר אתנה.
Lido di Naxos
האמת שבחצי היום הזה כבר די חיפשנו את עצמנו, עשינו את כל טאורמינה ולא רצינו לנסוע למקום אחר רק לכמה שעות. הפתרון המושלם, היה לשבת קצת להירגע לקרוא ספר מול הים. נסענו לחוף במרחק רבע שעה מטאורמינה בשם נאקסוס. החוף מחולק לכמה חברות שמפעילות בו אזורי מיטות שיזוף והלכנו ל"לידו" כי זה היה פשוט הראשון שראינו. מיטות שיזוף בו עלו 10 יורו לבן אדם, שביחס לטאורמינה זה זול. החוף עצמו לא כזה מיוחד, זה פשוט כמו להיות בחוף בבת ים. אבל, כן היה נחמד לשבת שם.
Pasticceria Taormina D'Amore
יש בשבילי דבר אחד ומיוחד באיטליה. דבר אחד בלבד שלא עושים אותו כמו שצריך בשום מקום אחר - ספוליאטלה. מעדן האלים. את הספוליאטלה הכרתי בטיול שלנו בטוסקנה ומאז לא יכולתי שלא לפתוח כל בוקר איתו. הקראנצ' של הדפדוף ואז התפרצות של קרם פטיסייר אוורירי (שימו בצד את השדרוגים הקולינריים של השוקולד / פיסטוק וכולי, אני מדברת איתכם על הדבר המקורי והאמיתי)... טעם אמיתי של חופשה.
אז חזרנו לאיטליה! וכמובן הדבר הראשון שאחפש זה ספוליאטלה! בכישלון ואכזבה רבים, בכל מאפייה, גלידריה ובית קפה פשוט לא היה. הייתי צריכה לשלוף את כישורי האינטרנט שלי ולחפש עמוק עמוק בטאורמינה הדיגיטלית איפה המאפה הנהדרת שיעניק לי עוד טעם של הרפתקה מתוקה. התיאבון שלי לא סופק גם אחרי ארנצ'יני, גרניטה, טונה, תמנון... לבסוף מצאתי! מאפייה בשם פסטיצ'ריה טאורמינה ד'אמורה שאוחזת ברגעים אלו בכל שחפצה נפשי - מאפים סיציליאנים מיוחדים, גלידות והספוליאטלה.
תומר היה גמור, זה היה יום חם וחזרנו מהים. אני לא ראיתי בעיניים. באבכת משפט אחד זרקתי לתומר "מצאתי, אני הולכת", לקחתי את האוזניות והטלפון ויצאתי לכיוון המאפייה. הדרך עברה בכל מיני רחובות קטנים שלא הלכנו בהם בעבר וזכיתי לראות עוד קצת מטאורמינה, ואז כמו סנה בוער ראיתי אותה מולי. עכשיו תנו לי לספר לכם משהו על מאפיות סיציליאניות באופן כללי - יש להם מבחר עצום של ממתקים, מאפים, מרציפנים ועוגיות ואני הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים. טוב, די פשוטו כמשמעו. אני כבר כמעט שנה לא אוכלת גלוטן ולכן טיסות לחו"ל הן "צ'יט" בשבילי וניתנה לי ההזדמנות להתפרע לחלוטין. ביקשתי מהמוכר החמוד שיארוז לי שישה לדרך ולקחתי מכל מה שקרץ לי לעין באותו הרגע. מיני פאי עם תותים קטנים, שני ספוליאטלה, שני מיני קנולי ומאפה רום מפורסם. כתוספת לקחתי גלידה לדרך שלא צילמתי מרוב התרגשות והרצון לחזור לחדר להראות לתומר את השלל. ועכשיו הדבר שלשמו באמת התחלתם לקרוא - שלב הטעימות:
- גלידה - נקראת "סיציליה" ועם שילוב מיוחד של פיסטוק, שוקולד ווניל עם גושי שוקולד וחתיכות פיסטוק מלוחות. מי שאוהב קרמל מלוח מאוד יתחבר וגם מי שלא (אני) - ביס מתוק, טיפה מלוח אגוזי, פתאום פאדג' שמתפרץ ושוב המתוק לוקח את המושכות.
- ספוליאטלה - אין מה להגיד. מדהים כמו שזכרתי ושלח אותי לזכרונות רחוקים-מתוקים.
- מאפה תותים - בין שניים לשלושה ביסים למי שמסוגל לעצור בעצמו התותים היו בשלים ומתוקים למרות צורתם המאוד קטנה להפליא והקראסט הפריך של הפאי סגר את כל האירוע עם סרט ופפיון.
- מאפה רום - היה... קשה. ביס אחד הספיק לי, תומר אפילו לא ניסה, היה לו ניחוח חזק מאוד של רום וכל הנוזלים יצאו ברגע שנתתי בזה ביס ולא הבנתי אם זה משקה או מאפה בצורה שפשוט לא מחמיאה לשום אוכל.
- קנלוני - ובכן, קנלוני. ביס - שניים של מתיקות, בצק איכותי, קצפת ומעטפת פיסטוק.
סיימתי את כל המאפים במטוס יום אחרי (עצה שלי, אל תתנו להם לשבת יותר מדי כי הבצק יכול להפוך לרך ולאבד את הקראנץ' שלו) מאושרת מאין כמוני.
La Napoletana
איך אפשר לעזוב את איטליה בלי לאכול פיצה? אני אישית לא יודע. כדי לסיים בטוב, אכלנו במסעדת "לה נפוליטאנה" שדורגה הכי גבוה באזור. אחרי רבע שעה שחיכינו למקום, נכנסנו. אני הזמנתי פיצת זוקיני, היא הייתה מעולה ומיוחדת, אבל גם בלי רוטב עגבניות, אם אתם מחפשים טעמים יותר קלאסיים של פיצה.
בת זוגתי לקחה את פיצת המסינז, שהייתה: "פיצה ללא גלוטן שנתנה תחושה מאוד טובה של פיצה "אמיתית". הבצק היה טוב, דק ומנופח כמו שבצק של פיצה צריך להיות והשאיר אותי בתהייה של באיזה קמח השתמשו? ולמה הוא לא בכל מקום? החיסרון היחיד שהיה לה ושם הורגש החוסר בגלוטן זה שהבצק נתן תחושה קצת מתפוררת בפה ולא צמיגי/ קראנצ׳י של פוקצ׳ה. התוספות מעל החליקו מהפיצה כי לא תוחזקו עם גבינה/שמנת/עגבניות שהדביקו אותם (הגבינה החליקה החוצה גם בעצמה) אז החלטתי להפוך אותה לסנדוויץ׳ וגלגלתי הכל יחד במין בוריטו-פיצה מוצלח ביותר".
27/07/2026
Aeroporto di Catania
וזהו, יצאנו בחמש בבוקר לנסיעה לשדה, וחזרנו הביתה. הדיוטי פרי כמובן לא גדול, אבל אם לא אכלתם ארנצ'יני עד עכשיו אתם יכולים לעשות פה השלמות. טאורמינה היא יעד מעולה לסופ"ש רגוע, ושנינו ממש נהנינו. החופשה יצאה לנו בערך 2500 שקל עם טיסות, ואני חושב שאם מוותרים על רכב אפשר גם לצאת ב2000. בון וויאג'!
תודה על התיאור והמידע🙏
השבמחק