20/08/2022
Keflavík International Airport
לאחר טיסה של 12 שעות עם קונקשן בשוויץ, הגענו לאיסלנד. הרכב הטיול היה אני, ההורים שלי ושתי האחיות שלי (גילאי 16-24). גודל האי הוא פי 5 מישראל, אך האוכלוסייה שלו מונה רק 400 אלף איש, פחות אפילו מתל אביב. מה שכן נזקוף לזכותו, הוא שאוכלוסיית המפלים שלו גבוהה בהרבה מבישראל.
יצאנו מהשדה ישר לקור והרוחות לאסוף את הרכב השכור שלנו. לשמחתנו הדגם שהזמנו היה חסר, ושודרגנו לדפנדר של ריינג' רובר שהיה פשוט תענוג לנהוג בו בכבישים הארוכים של איסלנד. ולפעמים, לצלוח איתו אגמים. מצורפות כמה תמונות מהבוק שעשינו לו ברחבי איסלנד. הכבישים באיסלנד לרוב סלולים ומתוחזקים, אבל לעיתים יש מקטעים שדורשים רכב שיותר מותאם לשטח. דאצ'יה דאסטר הייתה בחירה מאוד פופולרית.
מסלול הטיול שלנו באיסלנד היה על הרינג רואוד, הדרך המקיפה את איסלנד, בנוסף לפיורדים המערביים. כלומר, בערך 1500 קילומטר. רוב הימים היינו על הכביש 2-3 שעות, שתמיד עברו מהר כי הנופים בדרכים עצמן גם פשוט מהמם.
Bridge Between Continents
התחלנו את הטיול שלנו בגשר בין היבשות. הגשר הזה אמור לסמל את השבר בין הלוחות הטקטוניים הצפון אמריקאי, והאירואסייתי. זהו מעין שבר באדמה מעליו גשר חמוד. יש עוד כמה מקומות באיסלנד שמשחקים על מותג שבר היבשות, וכולם לא ממש מדייקים. אין קו גבול אמיתי בין היבשות, אלא יותר אזור גבול ברוחב של 5-10 קילומטר. בו, הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה, מה שגורם לקרקע להימתח ולהיקרע, ולקניונים קטנים כמו זה להיווצר. אז אם מישהו אומר לכם שפה עובר הגבול המדויק, תרגישו חופשי להיות חכמולוגיים.
כמו רוב התחנות של היום, זו הייתה עצירה קלילה של רבע שעה. באנו, ראינו, הצטלמנו, המשכנו.
Reykjanes Lighthouse
הגענו למגדלור רייקנאס, המגדלור העתיק באיסלנד, שנבנה ב1878. עלינו אליו עלייה קלילה ממנה נוף מקסים מצד אחד לצוקים על הים ומהצד השני לאזור געשי, לשניהם כבר נגיע.
Valahnúkamöl Cliffs
הגענו לצוקים, מולם עמודי בזלת יפים שנוצרו מהתפרצויות געשיות ושחיקה של האוקיינוס. בהחלט שווה עצירה.
Gunnuhver Geothermal Area
כן. זה מה שגרם לריח המסריח שהרחתם. תתחילו להתרגל אליו כי ככה זה יהיה בערך בכל אזור געשי. הצד החיובי הוא שבכל פעם שתריחו את ריח הגופרית הזה אחרי הטיול תזכרו באיסלנד. האזור הגעשי גונוהבר היה הטעימה הראשונה שלנו מאיסלנד הוולקנית. ה"גבול" בין הלוחות הטקטוניים שראינו לפני, בתוספת היות האי מעל "נקודת חום" גורם לאיסלנד להיות אחד המקומות עם הפעילות הגעשית הענפה בעולם.
לאלו מבינינו שאינם גיאולוגים, הנה הסבר קצר על למה: נקודת חום היא מקום בו חומר רותח מעומק כדור הארץ עולה מעלה וגורם לפעילות געשית. נקודה כזו קיימת גם בהוואי, ילוסטון והגלאפגוס. זאת, בתוספת של הגבול בין הלוחות, שאם הקשבתם בהסבר הקודם גורם ל"שברים" בקרקע, יוצר סביבה געשית אופטימלית - מכיוון שלמגמה קל יותר לחדור את הקרקע השבורה.
ועכשיו, למקום עצמו. החנינו בחניה מוסדרת והלכנו על שביל מסודר לעבר ה"פומרולות" - עמודי הקיטור. זה מאוד מגניב לראות אותן מקרוב. אנחנו עשינו תמונות כאילו אנחנו מפליצים אותן, מומלץ.
Brimketill Lava Rock Pool
הגענו לבריכת ברימקטיל, בריכה קטנה שעשויה מלבה מוקשה ונחצבה על ידי גלי האוקיינוס. הגלים גרמו לסדקים באבן להרחב ולהתרחב עד שנוצר שקע, השקע התמלא במי ים, והפך לבריכה. החנינו בחניה קרובה, הסתכלנו קצת על הנוף והמשכנו.
Hotel Kriunes
ישנו בלילה בשני חדרים במלון חמוד ליד אגם אלידאבאטן. המלון הרגיש מבפנים כמו בקתת עץ חמימה, ממנה נוף יפה לאגם. למחרת בבוקר שתינו תה עם עוגיות מולו. לא היו תלונות.
לינק לבוקינג.
לינק לאגודה.
21/08/2022
Thingvellir National Park
התחנה הראשונה שלנו ביום הייתה הפארק הלאומי ת'ינגווליר. הפארק הוא פיסת טבע מהממת המלאה בשברים באדמה שהטבע הפך לנופים מיוחדים. החנינו וירדנו לעבר הנהר. על גדות הנהר שוכנת כנסייה ועוד כמה בקתות. הן לא סתם בקתות יער טיפיקליות, אלא קריית הממשלה העתיקה של איסלנד.
בשנת 930, שבטי איסלנד הקימו פה את המועצה הלאומית, ששימשה כמעין ממשלה איסלנדית. כל שנה ראשי השבטים היו מגיעים לפה כדי להעביר חוקים, לקבל החלטות, לסחור ועוד. הדרך שבה התקבלו ההחלטות לא הייתה על ידי מלך או שליט יחיד, אלא בשיתוף פעולה והסכמה רחבה של השבטים. כמעט דמוקרטיה. במקום הזה, בערך בשנת אלף לספירה, התקבלה ההחלטה להפוך את איסלנד לנוצרית. כשעברה ההחלטה נבנתה הכנסייה הבולטת בנוף, שהיא גם הראשונה באיסלנד. גם כיום יש נוכחות ממשלתית איסלנדית במתחם, בית הקיץ של ראש הממשלה. לפעמים מתקיימות בו פגישות ואירועים ממשלתיים.
בצד השני של הנהר יש מספר נקיקי מים עם מים שקופים. באחד מהם בשם סילפרה, אם אתם הרפתקניים, אפשר אפילו לשנרקל או לצלול. תוך כדי השנירקול, ניתן אפילו לשתות מהמים מרוב שהם נקיים. בהמשך הפארק, במרחק עשרים דקות הליכה, נמצא מפל אוקסארפוס. המפל, ולא פחות הנחל שאליו הוא נשפך, פשוט מהמם. לדעתי זו הייתה הנקודה היפה בפארק. היינו פה סה"כ שעתיים וחצי.
Gullfoss
המפל גולפוס או "המפל הזהוב" הוא מפל עצום המוזן ממי קרחונים, ונופל מגובה 32 מטר. יש שתי נקודות תצפית עיקריות, שמכל אחת חווים את המפל קצת אחרת.
חנינו ליד מרכז המבקרים, והלכנו לנקודה הראשונה. הדרך לנקודה עוברת בסמוך למפל, ולכל אורכה ליוותה אותנו קשת בענן. כשהולכים בה מרגישים את העוצמה של המפל. לבסוף מגיעים לסלע המשמש כפלטפורמה וממנו ניתן לראות את החלק העליון של המפל בצורה טובה. את החלק התחתון, בו הנפילה הגדולה, קצת קשה יותר לראות מהנקודה הזו. בכדי לראות אותו עדיף ללכת לנקודה השנייה, שנמצאת קצת למעלה יותר, ונותנת עליו זווית מצוינת.
לאורך הטיול אני אדרג את המפלים האיסלנדיים מ1 עד 5 כוכבים. הראשון לקבל ציון הוא גולפוס, המקבל 4 כוכבים במדד המפלים של איסלנד.
Strokkur Geyser
פעם ראיתם גייזר מתפרץ? אין מה לומר, זה פשוט מדהים. מה שיותר מדהים, זה שסטרוקר עושה את זה כל 10 דקות בריפיט משנת 1789. החנינו בחניה מסודרת ואחרי שתי דקות הליכה הגענו אליו. מסביבו, יש קהל של עשרות אנשים שמצפים שהוא יתפרץ ואנחנו ביניהם. אי אפשר לחזות בדיוק מתי הוא יתפרץ, לפעמים אחרי דקה ולפעמים אחרי עשר, הוא אוהב לשחק עם הקהל. לפתע, בועה מתחילה להיווצר והגייזר מתפרץ ל10-20 מטר.
גייזרים עובדים בצורה הזו:
- ישנה לוע באדמה שבתחתית שלה מגמה רותחת. מים ממלאים את הלוע לחלוטין והמגמה נוגעת ישירות במים העמוקים, ומחממת אותם לטמפרטורת רתיחה.
- מים שנמצאים תחת לחץ רב, לדוגמא המים האלו שתחת הלחץ של האדמה, לא יכולים בפועל לרתוח ומגיעים לטמפרטורות גבוהות במצב נוזלי.
- נוצר מעין סנדוויץ בטמפרטורות המים. למעלה יש מים "פושרים" לא תחת לחץ, למטה מים רותחים תחת לחץ ובדיוק באמצע יש מים באזור בו אין מספיק לחץ כדי למנוע רתיחה ויש מספיק חום כדי להירתח. והם הופכים לקיטור.
- הקיטור הזה מתרחב כלפי מעלה ומתחיל לדחוף את המים ה"פושרים" החוצה, ובכך בפועל גם מוריד את הלחץ על המים הרותחים במעמקי הלוע.
- המים במעמקי הלוע, בתגובת שרשרת, מתחילים להפוך לקיטור עקב ירידת הלחץ, דוחפים את המים יותר למעלה, מה שגורם לעוד מים מלמטה להפוך לקיטור וחוזר חלילה. וכך נוצר הפיצוץ.
קצת בהמשך הפארק גר הסבא של סטרוקר - הגייזר הגדול. הגייזר הזה, שבעצם טבע את המילה "גייזר" שאומרת באיסלנדית "להתפרץ", לא היה מגיע ל10-20 מטרים, אלא 70-80. לצערי, הוא לא פעיל מאוד משנת 1900, כאשר ההתפרצויות האחרונות שלו היו בשנת 2000, וחלקן הגיעו ל120 מטר. כנראה שלא תראו אותו מתפרץ, אבל תוכלו לפחות לחלוק כבוד לגייזר המקורי.
Kerið Crater
לעת ערב עצרנו במכתש וולקני. האדמה מסביבו בצבע ירוק אדום ואגם הטורקיז בתוכו, נותנים לו יופי מיוחד. עשינו סיבוב קל מסביבו המשכנו בדרכנו.
מכתש וולקני נוצר מהר געש שהתפרץ, התרוקן מלבה, ואז הקרקע מעליו קרסה פנימה.
Mosas Cottages
ישנו שלושה לילות בקוטג'י מוסאס, קוטג'ים חמודים שנראים כאילו נבנו באמצע שום מקום. הקוטג' היה נעים עם מטבח ומקלחת טובה, ואפילו היה בחוץ ג'קוזי. לא היו לנו תלונות.
לינק לבוקינג.
לינק לאגודה.
22/08/2022
Gýgjarfoss
עצרנו במפל גיגיארפוס במהלך הדרך שלנו לקרלינגארפיוטל, מפל קטן וחמוד. נחמד לעצור לראות.
המפל מקבל כוכב אחד במדד המפלים של איסלנד.
Kerlingarfjöll
הגענו לעמק קוורדאליר באזור הגעשי קרלינגארפיוטל. באזור שוכן נוף ייחודי של רכס הררי מושלג בגווני אדום-צהוב געשיים שמאוכלס בפומרולות הפולטות קיטור, בריכות בוץ רותחות ונחל חם שניזון ממעיינות חמים. ממש הרים של קרח ואש.
החנינו בחניון, ומשם אחרי הליכה קצרה, הגענו לנחל. אחרי שעיכלנו את הנוף, וצילמנו הרבה תמונות, המשכנו לעבר המסלול. בחרנו לעשות את המסלול המעגלי שמקיף את העמק ונקרא בשמו, קוורדאליר. המסלול מתחיל בעלייה העוברת ליד פומרולה ממש על צלע ההר, ממשיך להר מושלג ממנו נוף מהמם על העמק, ואז חוזר קרוב לנקודת המוצא. היינו פה סה"כ ארבע שעות.
23/08/2022
Bláhylur Lake
אגם הטורקיז בלאהילור שוכן במכתש געשי, ונוצר כחלק מהמערכת הגעשית ויידיווטן. המערכת, שאורכה 70 קילומטר ורוחבה כמה קילומטרים בודדים, מכילה עשרות לועות געשיים ולועות לשעבר שהפכו לאגמים. האגם הזה הוא חלק מאותם האגמים וכך גם העצירה הבאה שלנו. החנינו בחניה קרובה ואחרי הליכה קלילה הגענו לאגם. עצירה חביבה.
Ljótipollur Lake
ליוטיפולור, או בעברית "השלולית המכוערת" הוא אגם נוסף באותה המערכת הגעשית. למרות בעיות דימוי הגוף שמי שגילה אותו נתן לו, האגם דווקא יפה. הצבע של שולי הלוע נע בין ירוק לאדום ונותן לאגם מראה ייחודי. גם פה, החנינו ואחרי עלייה קטנה הגענו לתצפית על האגם. אם אתם חייבים לבחור בין האגם הזה לקודם, לדעתי זה היפה יותר.
Landmannalaugar
זאת נקודה טובה לציין שאם אתם לא שוכרים רכב ארבע על ארבע תבדקו לאיזה מקומות אתם בכלל יכולים להגיע באיסלנד עם רכב. לכאן, לא הייתי ממליץ. בדרך היינו צריכים לעבור באגם שאמנם הדפנדר אכל בלי מלח אבל לא הייתי עושה את זה עם פיקנטו בוא נגיד ככה.
לאחר דרכים עקלקלות הגענו לשמורת לנדמנלאוגר. חנינו במחנה בכניסה לפארק, ויצאנו למסלול הר בלהנוקור. ראינו את ההר מלמטה והעלייה הייתה נראית מאיימת אבל תוך 50 דקות כבר היינו בפסגה. הנוף מהפסגה מהמם ושווה כל צעד, ההרים מסביב נראים פשוט כמו ציור. בפסגה יש כמו "מקפצה" שאפשר להצטלם ממנה על הרקע של ההרים והיא נקודת צילום מצוינת. המשכנו לירידה מההר מהצד השני, והגענו לשדה הלבה.
אם תפתחו את גוגל מאפס ותראו תמונת לווין מלמעלה על המקום, תראו גוש שחור עצום שנראה כמו זפת ליד הר בלהנוקור. הגוש הזה הוא שדה הלבה לאוגהראון, שנוצר מלבה שהתקררה מהתפרצות ב1477. הרבה לבה. היה מהנה ללכת דרך שדה, הסלעים גורמים לו להרגיש קצת כמו מבוך. לבסוף הגענו בחזרה למחנה בכניסה, כלל המסלול לקח לנו ארבע שעות.
Bus Restaurant
לאחר המסע, הסתובבנו קצת במחנה ונכנסנו לאכול במסעדת האוטובוס החמודה הזו. המסעדה לא פעילה כל השנה כי בתקופות מסוימות הבעלים שלה מוציא סירה ומפליג לגרינלנד. לא הצלחתי אפילו למצוא אותה בגוגל מאפס או להבין מה השם שלה. אז אם היא פתוחה, תחשיבו את עצמכם ברי מזל. אכלנו בה מרק חמים מצוין, אחלה של דרך לסיים את המסלול.
Háifoss
הגענו להאיפוס, או מאיסלנדית "המפל הגבוה". חנינו בחנייה, ואחרי חמש דקות הליכה כבר ניתן לראות אותו. אני יכול לאשר שהוא באמת גבוה. בגובה 128 מטר, הוא השלישי בגובהו באיסלנד. המפל נופל בעוצמה מקצה הצוק במראה מרשים.
מימין, וכנראה שזה המפל שתראו תחילה בדרככם, שוכן מפל גראני או "השכן". למרות שהם נשפכים בערך מאותו הגובה, דווקא הדשא של האיפוס, המרשים מביניהם, ירוק יותר. בכל מקרה, אחד לצד השני הם יוצרים תמונה מהממת.
המפל מקבל את הציון 3 במדד המפלים של איסלנד.
24/08/2022
Seljalandsfoss
מפל סליאלנדספוס הוא אחד המפלים המיוחדים באיסלנד, זאת כי לא רק רואים אותו מלפנים, אלא גם מאחור. במסלול למפל, עוברים במעגל מסביבו ואפשר לרדת קצת ולהגיע ממש מאחוריו. זו הייתה חוויה ממש כיפית להרגיש את המפל פשוט נופל כמה מטרים ממך. אגב, אני איבדתי פה את הכפפות שלי אז אם מישהו מוצא אותן אשמח לקבל אותן חזרה.
המפל מקבל את הציון 5 המקסימלי במדד המפלים של איסלנד.
Skógafoss
מפל סקוגפוס הוא מפל הדגל של איסלנד, עם לוק מלכותי ומראה מרשים. מגיעים אליו בהליכה של עשר דקות, אחריה ניתן להגיע קרוב אליו ולהרגיש את העוצמה שלו. מימין, יש מדרגות העולות מעל המפל, אנחנו עלינו עליהן, מה שהיה טעות. זה גם מעייף יותר ממה שזה נראה, וגם הנוף מלמעלה פשוט לא שווה את זה. העלייה מאפשרת לראות את המפל מהצד מה שאין לו ממש פואנטה כי הוא מרשים בעיקר מלפנים. בקיצור, הייתי מוותר.
המפל מקבל את הציון 4 במדד המפלים של איסלנד.
Sólheimajökull
הגענו לקרחון הראשון שלנו, סולהיימיוקול. חנינו ולאחר 25 דקות הליכה הגענו אליו. הקרחון נראה כאילו הוא התפלש בבוץ ולא התקלח, אבל זה לא סתם אדמה, זה אפר וולקני. הקרחון הוא שלוחה של קרחון גדול יותר, היושב על מספר הרי געש פעילים. כשהרי הגעש מתפרצים, חלק מהקרח נמס ומתערבב עם האפר הוולקני שנהיה חלק מהקרחון. אז בעצם אתם מסתכלים על התפרצויות געשיות עתיקות.
היה אפשר להגיע ממש עד לקרחון ואפילו נגענו בו, עד שמישהו צעק שזה מסוכן ושהקרחון יכול להתמוטט עלינו.הוא צדק בתכלס, אז אם אתם סאחים אל תתפתו מזה שאין גדר, גם מעשרים מטר הוא יפה.
Dyrhólaey
הגענו לדירהוליי, או מאיסלנדית "חור בדלת". דירהוליי הוא חצי אי בו נוצרה קשת טבעית גדולה מעל הים, שמישהו פעם אפילו עבר בה עם מטוס. בנוסף ללאתגר טייסים, הקשת נותנת לחצי האי מראה ייחודי ומרשים. בתקופת הקיץ אמורים להיות כאן פאפינים. פאפינים הם שילוב של תוכי ופינגווין, בצורה הכי חמודה שיש. עיקר האוכלוסייה שלהם נמצאת באיסלנד, אך קהילות פאפינים נמצאות גם בנורווגיה סקוטלנד וקנדה. הם ניזונים מדגים ולרוב חיים על צוקים בשביל הגנה מטורפים, ולכן דירהוליי הוא בול בשבילם. אם אתם רוצים לצוד כמה פאפינים (לא באמת), הכי סביר שתראו אותם כאן בבקרים ובערבים.
אנחנו הגענו במזג אוויר מזעזע, עם רוחות מטורפות. לא ממש יכולנו לראות את דירהוליי בצורה ברורה ולהתרשם ממנו, ובטח שלא פאפינים. שלא ראינו באופן כללי בכל הטיול שלנו. משהו שקרה פה וכדאי להיזהר ממנו כשיש רוחות איסלנדיות חזקות, הוא שמישהי השאירה את הדלת של האוטו שלה פתוחה והרוחות היו כל כך חזקות שהדלת פשוט נתלשה. היא נשארה עם חור במקום דלת בחצי האי חור בדלת. באמא שלי שזה באמת קרה.
Reynisfjara Beach
הגענו לחוף השחור המפורסם של איסלנד. החוף, שמלא בחול בצבע שחור בזלת, הוא החוף הכי אימו שראיתי. החוף נתחם מימין בדירהוליי ומשמאל בעמודי ים יפים (כן, כך קוראים להם בעברית). לי, שזה החוף השחור הראשון שראיתי, זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת, כמו שום דבר שראיתי לפני. לאחר שהחנינו ועיכלנו את הנוף, התחלנו בהליכה קצרה לעבר עמודי הים. בדרך לשם ראינו סלעים שנראים כאילו חצבו אותם בצורה של משושה.
תצורת הסלע הזו, שזו לא הפעם היחידה שנראה אותה באיסלנד ואולי חלקכם מכירים אותה מבריכת המשושים שלנו בבית, נוצרת מבריכות לבה שהתקררו. כשבריכת לבה מתקררת היא תופסת פחות נפח, וכשהיא "קוטנת" נוצרים סדקים בסלע. כל סדק דורש הוצאת אנרגיה, והסלע עצלן ורוצה לבזבז כמה שפחות. בשביל להיות הכי יעיל שאפשר, הסדקים שנוצרים הם לרוב בצורת משושה. זאת, מכיוון שאם הקשבתם טוב בשיעורי גיאומטריה, תזכרו שמשושים הם בעלי ההיקף הנמוך ביותר ביחס לשטח. ולכן כמות האנרגיה שנדרשת ליצירת סדקים בצורת משושה היא מינימלית. אל תאשימו את עצמכם אם לא הבנתם, זה לא שיעור מתמטיקה.
בכל מקרה, לאחר שעשינו כמה תמונות עם עמודי הים וטיפסנו על המשושים, המשכנו הלאה.
The Soup Company
לארוחת ערב ישבנו במפעל המרקים. מסעדה ממש מגניבה, שכמו שהשם מרמז מתמחה במרקים. אם אתם במוד, אפשר לקחת קומבינציית טעימות משלושה סוגים שונים לבחירתכם. מאוד נהניתי ממנה.
Dalshöfdi Guesthouse
אחרי נסיעה בכבישים שנראים כאילו מגיעים לשום מקום, הגענו לבית ההארחה. מאוד התרגשנו להגיע אליו כי בביקורות בבוקינג היה רשום שהמארחת משאירה בחדר הפתעה בצורה של וופל בלגי למגיעים. יכול לאשר שזה היה נכון והיה אחלה וופל בלגי. החדר היה נעים ומרווח, וכמובן שהיה שקט כי אין הרבה דברים בסביבה. לא היו לנו תלונות.
לינק לבוקינג.
לינק לאגודה.
25/08/2022
Svartifoss
פתחנו את הבוקר במפל סוורטיפוס. החנינו במרכז המבקרים ואחרי 45 דקות הגענו למפל. המפל חמוד, ויש לו את היופי שלו אבל הוא לא הפיל אותנו. מהמפל המשכנו עוד שעה לתצפית על קרחון סקאפטאפל, התצפית מקסימה ושווה את הדיטור. אני חושב שעיקר ההנאה שלי במסלול הייתה מהמסלול עצמו ומהנוף היפה ממנו. אבל קשה לי להגיד שהמקום לגמרי לא בר ויתור.
המפל מקבל את הציון 3 במדד המפלים של איסלנד.
Falljökull
לאחר שסיימנו את המסלול של סוורטיפוס, ראינו במרכז המבקרים סוכנות שארגנה הליכות על קרחון. בחצי ספונטניות החלטנו לעשות את זה וזו הייתה החלטה מצוינת. שמנו את הציוד ואחרי נסיעה קצרה באוטובוס הגענו לקרחון. ללכת על הקרחון עם נעלי דוקרנים ומכוש היה כיף ברמות, ומי הקרחונים ששתינו היו לא רעים בכלל. הסתובבנו עליו כשעה וחזרנו. אחת החרטות שלי מאיסלנד היא שלא עשינו סיור במערת קרח, או הליכה יותר ארוכה או אתגרית על קרחון. אל תתפשרו על זה.
Fjallsárlón
העצירה הבאה שלנו ביום הקרחוני הזה הייתה קרחון פייאלסארלון. אחרי הליכה קצרה הגענו ללגונה היפיפייה. המראה של הקרחון הנקי מאחורי אגם הקרחונים מהמם. בהחלט שווה עצירה.
Diamond Beach
הגענו לאחד המקומות המיוחדים באיסלנד, חוף היהלומים. עם כמה שהייתי רוצה, אלו לא יהלומים אמיתיים, אלא גושי קרח שנסחפים מלגונת הקרחון יוקולסארלון. הגושים יוצרים מראה מהמם, כאילו הגלים מתנפצים בין קריסטלים. פשוט תענוג לעיניים.
Jökulsárlón
מעבר לכביש, ראינו את לגונת הקרחונים של יוקולסארלון. היא מאוד יפה, והמרשימה ביותר מבין לגונות הקרחונים שראינו. בין הקרחונים, שוחים בלגונה כלבי ים שלפעמים משתזפים עליהם, ולפעמים יוצאים לגיחת דיג. ניתן לעשות בה שיט, אך אנחנו ויתרנו על זה כי חשבנו שזה פחות מעניין.
אתם יכולים לשמוח שנולדתם בתקופה טובה, כי לפני 1930 הלגונה וחוף היהלומים לא היו קיימים. בעבר הקרחון היה גדול בהרבה. אבל, עם העלייה בטמפרטורות הוא התחיל להנמס ובנסיגתו אחורה נוצרה הלגונה. באותו תהליך נוצרה גם הלגונה של קרחון פייאלסארלון שעברנו בדרך. זה מיוחד בעיניי שבעצם נוף הקרחונים באיסלנד הוא במידה כלשהי ארעי, וכשהנכדים שלכם יהיו פה, כנראה שהם יראו משהו שונה.
Hrafnavellir Guest House
ישנו בבית ההארחה הראפנאווטליר. המקום מורכב מבקתות יפות מודרניות ונעימות עם נוף למישור שנראה אינסופי שמצדדיו הרים מושלגים. לקחנו את ארוחת הבוקר במקום שהייתה מעולה. לא היו לנו תלונות.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
26/08/2022
Eggin í Gleðivík
התחלנו את יום הנסיעה שלנו בפיורדים המערביים - נסיעה שהיא כשלעצמה אטרקציה. כמעט בכל זמן שתביטו מהחלון, יהיה מולכם נוף מרשים. העצירה הראשונה שלנו, הייתה בתצוגת הביצים על המזח. בתצוגה יש 34 פסלים של ביצים של ציפורים איסלנדיות שונות. זה נחמד ועל הדרך אבל אותנו אם אהיה כנה זה בעיקר הצחיק. בסופו של דבר זה פשוט מלא ביצים.
Sveinsstekksfoss
בדרך עצרנו במפל... די נו בחייאת אני לא הולך לרשום את כל זה בעברית. בכל מקרה, כן אולי זה לא המפל המרגש ביותר שתראו באיסלנד, אבל היי הוא על הדרך וזה אחלה של מקום קצת לחלוץ רגליים.
המפל מקבל את הציון 1 במדד המפלים של איסלנד.
Mjóifjörður
הגענו לפיורד מיואיפיורדור המהמם. שנראה פשוט כמו תמונה. עצרנו ליד שולחן אוכל לאכול ארוחת צהריים שהכנו מראש. מצד אחד ראינו את הנוף של הפיורד, ומצד שני נוף לשרשרת מפלים בשם קליפברקופוסאר. זה היה רגע קסום.
הפיורד, כמו כלל האזור, דליל באוכלוסייה. היישוב היחיד בו מכיל נכון להיום רק 24 תושבים, אז תוכלו ליהנות מהשקט. בהמשך הדרך, עצרנו ליד שרידי נחתת אמריקאית מימי מלחמת העולם השנייה. המקור שלה לא לגמרי ברור, כנראה שהיא הייתה חלק מעודפי הצבא האמריקאי לאחר המלחמה, ושימשה להעביר ציוד צבאי בין הפיורדים. לבסוף, היא החליטה לצאת כאן לפרישה. אחלה מקום אם אתם שואלים אותי.
Seydisfjordur
לאחר עוד כמה שעות של נסיעה בין הפיורדים, הגענו לעיירה סיידיספיורדור. במרכז העיר יש רחוב עם לבנים בצבעי קשת בענן המוביל לכנסייה יפה. מצדי השביל, יש בתים צבעוניים, חלקם מצוירים, ומאחורה הנוף של צוקי הפיורד. בקיצור, אחלה מקום לתמונה.
לאחר הפתיחה החזקה, המשכנו לסיבוב בשאר העיר והלכנו קצת על גדות הים. היה נחמד אבל לא הרבה אחרי הבנו שאין יותר מדי מה לעשות כאן מעבר לרחוב האייקוני, והמשכנו הלאה.
Kjot&fiskur Fresh Fish
בערב יום הנסיעות הארוך הגענו לעיירה אגילסטדיר. היינו די רעבים מהיום ולמזלנו, אבא שלי מצא מסעדת פיש אנד ציפס שהייתה מאוד מומלצת לפי גוגל מאפס. חיכינו בסביבות ה40 דקות כדי שיכינו לנו פיש אנד ציפס טרי, ווואלה, זה היה מזעזע. המנה הייתה כל כך ספוגה בשמן שזה ליטרלי לא היה אכיל. אני באמת לא מבין איך יש בני אדם שמסוגלים לאכול את הכמות השמן הזו, זה באמת מרשים אותי שאי פעם מישהו הצליח לסיים מנה כזו. אז למרות המלצות הגויים, לא הייתי הולך לפה, המסעדה לא ממש מתאימה לחך הישראלי.
Miðgarður 6
את העצירה שלנו באגילסטדיר בילינו בבית ההארחה בכתובת הזו, זו הייתה דירה חמודה, אך לצערי נראה שהם סגרו. היינו בעיירה לילה אחד והמשכנו הלאה.
27/08/2022
Stuðlagil Canyon
Stuðlagil Canyon
התחנה הראשונה שלנו בנסיעה לכיוון מיוואטן הייתה קניון סטודלגיל. הקניון מלא באבני בזלת משושות, שהסבר על כיצד נוצרו קיים בחוף השחור. הקניון "התגלה" בשנת 2009, כשנבנה סכר במעלה הנהר שהוריד את מפלס המים. בכך, הוא חשף את המשושים שהיו עד אז בעיקר מתחת לפני הנהר.
ישנם שני מקומות חניה, אחד ממש על הקניון, ואחד בגדה הנגדית, קצת רחוק יותר, בשם החניון המזרחי. כדי לחוות את הקניון באמת, תחנו בחניון המזרחי. זאת, לא כי הוא מסלסל, אלא כי במסלול שיוצא ממנו ניתן ללכת ממש לצד המים. החניה השנייה, רק מובילה לתצפית עליו. התחלנו את המסלול עם מפל חמוד לצד הדרך ואחרי הליכה של 35 דקות הגענו לקניון. הקניון מהמם וללכת על גדות הנהר בין האבנים המשושות היה ממש מהנה. אבל, כדאי להביא נעליים סגורות כי הן היו קצת מחליקות.
Dettifoss
אחרי נסיעה ארוכה בשממות איסלנד, הגענו למפל המדהים, דטיפוס. המפל הוא הגדול ביותר באירופה, עם 200 אלף ליטרים של מים בשנייה אחת. בגובה 44 מטר, מרגישים את החוזק שלו ממרחק של מאות מטרים. ניתן לראות את המפל מהגדה המערבית והמזרחית.
- הגדה המערבית: הצד הנגיש והמוסדר, קיימת בו פלטפורמה מסודרת ממנה ניתן לראות את המפל ממרחק של בערך 100 מטר. זהו הצד היותר עמוס כי זו האופציה התיירותית יותר.
- הגדה המזרחית: הצד ה"פראי", מהצד הזה אפשר להגיע למרחק של כמה מטרים מהמפל ובאמת להרגיש אותו מקרוב. אך השבילים פחות מסודרים, והכביש שמוביל אליו נסגר בחורף.
אנחנו היינו בגדה המזרחית ולדעתי אם אתם יכולים, זו הבחירה הטובה יותר. המפל עצום ומרשים ברמות, ולהיות כל כך קרוב אליו בהחלט העצים לי את החוויה. השבילים לא היו כאלה גרועים, אלו שבילים ברמה של ללכת לנחל דוד בים המלח, הם סבבה פשוט לא עכשיו סלולים וסופר מונגשים.
המפל מקבל ציון מושלם של 5 במדד המפלים של איסלנד.
Selfoss
לאחר 10 דקות של הליכה מדיטיפוס הגענו למפל סלפוס. זה פחות מפל ויותר עשרות מפלים קטנים שנופלים זה לצד זה. הם מיוחדים והרשימו אותי, גם אחרי דיטיפוס. שווה לעשות את ההליכה אליהם.
הוא/הם מקבל/ים 4 במדד המפלים של איסלנד.
Mývatn Visitor Center
הגענו לאגם מיוואטן, בול בשקיעה. האגם מקסים ומאוד פסטורלי. את העצירה שלנו לידו, עשינו בפארק הלועות המדומים. הלועות האלו מדומים כי הם לא נוצרו מהתפרצות געשית. מה שקרה הוא שלבה רותחת זרמה על פני הקרקע הבוצית, והרתיחה את המים שהיו מתחת לפני השטח. זאת, עד כדי כך שהאדמה פשוט לא עמדה בלחץ וה"התפוצצה" מעלה, וכך נולדה הלוע המדומה.
תרגום שם האגם לעברית הוא "אגם הברחשים" וזה לא סתם, הקרקע הביצתית באגם מושכת כמות חרקים גדולה. זה לא שתמיד היינו מוקפים בהם, אבל היו כמה פיקים מעצבנים. לא רעיון רע להביא לפה אלתוש. הצד החיובי של העניין, הוא שכמות החרקים תומכת אוכלוסיית ציפורים מפוארת, לחובבי המשקפות מבינינו.
Breidamyri Farm Apartments
הגענו לחוות בריידאמירי, היה נוח ומרווח, הייתה מקלחת נעימה, מכונת כביסה ומטבח. הדבר היחיד שהפריע לי היה כמות החרקים שהיו למחרת בבוקר מחוץ לבית, אבל זה יותר אשמת מיטוואן מהמקום. חוץ מזה לא היו לנו תלונות. היינו מרוצים מכמעט כל המלונות באיסלנד, אבל זה דרש מחקר מעמיק של אמא שלי על איפה כדאי לישון, ובחירת המקומות עם הדירוגים הגבוהים ביותר במחיר נורמלי. מקווה שהבחירות שלה יעזרו לכם.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
28/08/2022
Goðafoss
את הבוקר התחלנו במפל גודהפוס. ששמו מתורגם לשם מרשים לא פחות מ"מפל האלים". בהחלט יש לו צורה מרשימה, שתי דפנות מהן נופלים מפלים ארוכים, ובראש השולחן מפלון צר המופרד מהם. המפלון נראה מלכותי, כאילו נכנסת לאספת מפלים והוא המנהיג שלהם. ישנו סיפור על כך שכשאיסלנד הפכה לנוצרית, לפני כאלף שנים, ממונה החוק האיסלנדי זרק לכאן את כל פסלי האלילים שלו. ומכאן המפל קיבל את שמו, מפל האלים.
הוא מקבל את הציון 3 במדד המפלים של איסלנד.
Aldeyjarfoss
החנינו ולאחר הליכה קצרה הגענו למפל. המפל חמוד, והאבנים המשושות יפות, אבל בשלב הזה בטיול הוא פחות הרשים אותנו. אין משהו שבאמת מייחד אותו משאר המפלים.
המפל מקבל את הציון 2 במדד המפלים של איסלנד.
Dimmuborgir
דימובורגיר הוא שדה לבה, שכמו בפארק מכתשים המדומים, זרמה מעל אדמה רטובה. כאן, המים לא גרמו להתפוצצות אלא רק דחפו את הלבה מעלה. מה שנוצר הוא "מבני" לבה שנראים קצת כמו "מבצרי אופל" - התרגום של שם המקום לעברית. היה נחמד להסתובב ביניהם ולטפס עליהם לפעמים. חלקן אפילו עם חור באמצע שמתאים לתמונות יפות. הסתובבנו כאן שעה והמשכנו.
Hvrir
הגענו לאזור הגעשי קווריר. כאן כנראה יהיה הרגע בטיול שהכי תרגישו שעשיתם גיחה למאדים. האזור מוקף בחול אדום ומלא בפומרולות בוציות אפורות. היה ממש מגניב להסתובב כאן.
מה שעוד יותר העצים את החוויה המאדימית בעיניי, הוא כל תחנות הכוח הגיאותרמיות באזור שנראו קצת כמו מושבות חלל. התחנות, במקום להפיק חום משריפת פחם או גז, פשוט משתמשות בחום והקיטור מהאדמה לסיבוב טורבינות. ייצור חשמל בצורה הזו הוא 30% מכלל ייצור החשמל באיסלנד. השאר? אנרגיית מים. מדינה עם הרבה מזל.
Lake Viti
הגענו לאגם ויטי. אמנם הוא נראה כמו מכתש וולקני רגיל, אך הוא נוצר בצורה קצת אחרת. בדפוס שחוזר על עצמו באזור הזה, לבה רותחת חיממה מצבור מים מתחת לפני האדמה, הוא רתח ויצר פיצוץ מסיבי שיצר את המכתש הזה. האגם חמוד והמים שלו בצבע כחול טורקיז, אך אין בו משהו מיוחד בהשוואה לאגמים האחרים. נחמד להגיע לפה אבל לא מאסט.
Grjótagjá
המתכון ליצירת מערת גריוטגיה הוא בעצם לקחת סדק טקטוני, להוסיף מי תהום, ועל הכל לעשות פיניש של פעילות געשית שתעצב את החלל ותחמם את המים. ו, וואלה! מה שנוצר הוא המערה היפה הזו, עם גוון המים הכחול עמוק המהמם שלה.
עד שנות ה70 תושבי המקום היו משתמשים בבריכה כג'קוזי. מאז, התפרצויות חוזרות ונשנות העלו את טמפרטורת המים ליותר מ50 מעלות, מה שהפך את המים למסוכנים לרחצה. לחובבי משחקי הכס מביניכם, ג'ון סנואו וייגריט בילו כאן בעונה 3 פרק 5.
Earth Lagoon Mývatn
את הערב בילינו ב"לגונת כדור הארץ", וזה היה כיף ברמות. החנינו, קנינו כרטיסים בקבלה ונכנסנו למים החמים. לקחנו משקאות מהבר בבריכה, ושחינו לקצה שלה לראות את הנוף של אגם מיוואטן בשקיעה. אני אהבתי את המקום יותר מאשר את הלגונה הכחולה בסוף הטיול, לא היה מפוצץ והנוף של האגם עשה את המקום פשוט מיוחד.
מי הלגונה נשאבים מעומק של 1.5 ק"מ מתחת לפני הקרקע ומגיעים אליה בטמפרטורה של 130 מעלות. לאחר קצת צינון הם מגיעים לבריכה בטמפרטורה המושלמת של 36-40 מעלות. צבע המים הוא מעין תכלת אפרפר שנובע מהמינרלים במים. היינו פה סה"כ שעה וחצי, והמשכנו למלון.
29/08/2022
Jólagarðurinn
קמנו לעוד יום של נסיעות, בו התחנה הראשונה הייתה יולאגרדורין, גן חג המולד. מטרת המקום לפי בעליו, היא "לדאוג שחג המולד לא ילך לאיבוד" ועם המקום הזה, אני בהחלט לא דואג לגורלו. כל המקום מקושט ברוח חג המולד, ויש אפילו מגדל שמירה קטן מבחוץ. בתוך החנות, מוכרים כל דבר שהוא "חג המולד". אם אתם לא מפחדים מנוצרים, זה בהחלט שווה עצירה.
Akureyri
עצרנו להסתובב קצת ברחוב המרכזי של העיר אקוריירי. העיר היא הגדולה בצפון איסלנד, עם 20 אלף תושבים. למרות שהעיר נמצאת רק 100 ק"מ מתחת לחוג הארקטי, בו השמש לא שוקעת בשיא הקיץ, הטמפרטורות שלה נחשבות "סבירות" ביחס לאיסלנד בזכות ההרים שמקיפים אותה. למרות שסבירות באיסלנד אומר 15 מעלות בקיץ אז לא כזה אטרקטיבי בעיניי.
הרחוב המרכזי מאוד יפה, הוא מלא בחנויות ובתי קפה, ומצדדיו בתים אירופיים צבעוניים. התחלנו מרחוב האפנרסטראטי ליד פסל הלב, השקפנו על כנסיית העיר החמודה, ומשם נתנו לרגליים שלנו לנווט אותנו. היינו פה בסביבות השעה, והמשכנו הלאה.
Harbour House Café
ישבנו לאכול ארוחת צהריים ב"בית קפה הנמל". המסעדה נראית מהפנים קצת כמו הבית של מר קראב. גלגל הצלה על הקיר, סירה מיניאטורית, חכות, ובעצם הכל בונה את הציפיות שלך למנה שתאכל. כולנו לקחנו מרק דגים, והוא היה חמוד. אמנם הוא לא הפיל אותנו אבל היה בהחלט טעים. מתאים לארוחת צהריים קלילה.
Grafarkirkja Church
בהמשך הדרך עצרנו בכנסיית גרברקירקיה. צורת הבנייה של הכנסייה, שנראית כאילו יצאה משר הטבעות, היא בית דשא. צורת הבנייה הזו התפתחה מהסיבה הבאה: כמה עצים עד כה ראיתם באיסלנד?
לפני שאיסלנד החלה להיות מיושבת ע"י ויקינגים בשנת 900, בסביבות 35% מהאי היה מיוער. שילוב של כריתת יערות, והכבשים שהגיעו לאי ואכלו את נביטות העצים, גרמו לכך שכיום רק 2% מהאי מיוער. כמו במיינקראפט, כשאין עץ בונים בית מדירט. יתרונות נוספים הם שקירות האדמה מבודדים מעולה מקור, ומגינים על הבית מרוחות איסלנדיות חזקות. מאידך, החסרונות של צורת הבנייה, שתבינו אותם כשתיכנסו, הם קודם כל שחשוך בהם. זאת, כי יש בהם רק חלונות קטנים שנועדו למנוע עובש. לח בפנים, והאדמה דורשת תחזוקה תמידית למניעת נזילות, או התפרקות שלה. אבל היי, לפחות הם לא היו צריכים לשלם שכר דירה של תל אביב.
בכל מקרה, כנסיית הדשא, שנבנתה ב1969, היא העתיקה באיסלנד. זה מיוחד לראות את צורת הבנייה הזו, וגם השדה שהיא יושבת בו היה מהמם. הייתה אחלה של עצירה.
Hólar University
עצרנו לראות את מיני מוזיאון בתי הדשא ליד אוניברסיטת הולר. המתחם כולל שלושה בתים צמודים שאפשר להיכנס אליהם ולראות מיצגים המראים איך האוכלוסייה האיסלנדית באזור חיה במשך קרוב לאלף שנים. המוזיאון לא חופר מדי, ותוך 20 דקות כבר סיימנו להסתובב בו.
בלי קשר לבתי הבוץ, גם לאוניברסיטת הולר יש היסטוריה מעניינת. משנת 1106 המקום היה מושבו של הבישוף של צפון איסלנד. מכאן, הוא ניהל את הכנסיות ובתי הספר בכל הצפון. כיום, בהמשכיות לתפקידו ההיסטורי, המתחם משמש לאוניברסיטה המתמחה בעיקר בחקלאות. היא יושבת בעמק יפייפה ופסטורלי. כשביקרנו שם הרגשתי שאני מבקר בהגוורטס הקטנה של צפון איסלנד וקצת קינאתי בסטודנטים שלומדים במקום כל כך יפה.
Sauðárkrókur Viewpoint
נקודת תצפית שמשקיפה על הפיורד, יפה במיוחד בשקיעה. לפני שהיה גשר במקום, על מנת לחצות את הנהר היו קוראים לג'ון אוסמן, נהג מעבורת. הוא מת בגיל 52 וחבריו בנו את הפסל לזכרו.
Steinn Farm Private Apartment
לעת ערב הגענו לבית האירוח בחוות שטיין. הבקתה הייתה נעימה ומרווחת, ומחוץ לחלון יש נוף מהמם למפרץ וההרים. לחובבי החתולים מבינינו, יש חתול חמוד של בעלי המקום שאוהב לרבוץ מחוץ לחלון הבקתה. הם יכלו לדאוג ליותר מחתול אחד, אבל חוץ מזה, לא היו לנו תלונות.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
30/08/2022
Kolufossar
עצרנו לראות את מפל קולופוסאר, שנמצא ממש מתחת לגשר בכביש. החנינו וירדנו אל מתחת לגשר. המפל חמוד, הוא מורכב משישה מפלונים קטנים שנשפכים להמשך הנהר, ואם ממשיכים קצת אחריו, ניתן לראות מפל קטן נוסף. עצירה חמודה.
המפל מקבל את הציון 2 במדד המפלים של איסלנד.
Hvítserkur
הגענו לעמוד הים הוויטסרקור, החנינו בחניה ואחרי ירידה של 10 דקות היינו בחוף. השם של עמוד הים בתרגום לעברית הוא "החולצה הלבנה" וזה, אני לא מחרטט אתכם, בגלל כמות צואת הציפורים הלבנה עליו, שעושה את החלק העליון שלו לבן. עמוד הים פוטוגני וגם אזור החוף יפה. הייתי אומר שנחמד להגיע אבל לא מאסט.
Illugastaðir Seal Watching
הגענו לאילוגסטאדיר, חווה איסלנדית שלידה אזור לצפייה בכלבי ים. אחרי הליכה קצרה וגדושה בכבשים הגענו לחוף. בצדדי החוף, ראינו כמה כלבי ים חמודים עושים שנ"צ, ולפעמים משחקים אחד עם השני. בכללי, הכי טוב לבוא לצפות בכלבי ים כשהגאות בשפל. בזמן הזה, הסבירות שהם ינוחו על הסלעים ולא יצודו במים היא הגבוהה ביותר.
Hvammur Cottages
הגענו למקום הלינה שלנו, איתו חנכנו את הפיורדים המערביים, בקתות קוואמור. איך שהגענו הייתה קשת כפולה מעל המקום, ולא סתם. הבקתה הייתה נהדרת ונוחה, ומבחוץ אליה היה ג'קוזי שאחיותיי מאוד נהנו ממנו. מקום מקסים, לא היו לנו תלונות.
לינק לבוקינג.
לינק לאגודה.
31/08/2022
Valagil
החנינו בחנייה, ויצאנו לטיול רגלי בעמק ואלאגיל. זה היה אחד הטיולים הכיפיים שיצא לי לצאת אליהם. העמק הירוק מוקף במפלים מכל צדדיו המתנקזים לנהר יפה. העמק נותן אווירה של ג'ונגל מסרט הרפתקאות, ובהינתן בזה שהמסלול היה כמעט וריק, הרגשתי קצת כמו מגלה ארצות.
לאחר 35 דקות הליכה מהחנייה, ואחרי שצלחנו נחל קטן בבניית גשר אבנים, לקחנו פנייה ימינה והגענו למפל ואלאגיל, כשם של העמק. הוא היה המרשים ביותר מבין המפלים במסלול. אמנם הוא נסתר בין הסלעים, ותצטרכו קצת להתאמץ כדי לראות אותו, אבל הוא לגמרי שווה את זה. אחריו, המשכנו לכיוון המפלים בקצה העמק. למרות שנשאר לנו רק עוד קצת, לא הגענו עד אליהם. זאת, כי התחיל לרדת גשם והמים בנהר התחילו לעלות, מה שלא השאיר לנו ברירה אלא לעשות אחורה פנה. בכל מקרה, היה מהמם.
אחד הדברים שתראו פה שלא תראו בדרך כלל באיסלנד הוא - עצים. אמנם לא גבוהים, אבל הם קיימים. זאת, כי העמק היווה מעין מקלט לעצים מרוחות חזקות, כבשים והכי חשוב - בני אדם. אפשר לראות בעמק הזה הצצה לאיך איסלנד נראתה לפני שבני האדם הגיעו אליה, כשהיא הייתה עדיין מיוערת. היינו בעמק בסה"כ 3 שעות.
23 Vitastígur
ישנו בדירה חמודה בכתובת 23 ויטאסטיגור, בעיירה בולונגארוויק. מאז הדירה כבר לא משמשת להארחה. בכל מקרה, העיירה הייתה חמודה ומקום נעים לישון בו. עשינו קניות בסופר ובישלנו בדירה ארוחת ערב.
01/09/2022
Flateyri
עשינו עצירה קטנה ליד הכפר פלאטיירי, במנהרה יפה שמשקיפה עליו ועל ההרים. המקום מאוד פוטוגני, ועשינו בו המון תמונות. אחריו, עצרנו קצת לקפוץ בקפיצקפוץ. ראינו קפיצקפוצים כאלו בכל רחבי איסלנד ותמיד פנטזנו על לקפוץ על אחד. אל תעזבו את איסלנד בלי לנסות את זה לפחות פעם אחת, זה יותר כיף אפילו ממה שזה נראה.
Dynjandi
החנינו, ולאחר 10 דקות עלייה, הגענו למפל דיניאנדי. כבר מרחוק כשרק ראינו אותו מהכביש הוא היה מרשים. המפל עצום ומלכותי, הוא מורכב ממעין "מדרגות" שמתרחבות ככל שהוא זורם מטה, מה שנותן לו מראה ייחודי. לדעתי, הוא המפל היפה בכל איסלנד.
הוא מקבל דירוג של 5 במדד המפלים של איסלנד.
Látrabjarg
הגענו למצוקי לאוטרביארג, הנקודה המערבית ביותר של איסלנד. המצוקים נמצאים בגובה של לא פחות מ441 מטרים, אז תזהרו שלא ליפול. הם נראים כאילו האדמה פשוט נחתכה באמצע והעולם נפסק, מראה מרשים ביותר. מי שעוד מתרשם מהצוקים הן הציפורים, שנהנים כאן מתנאי קינון מושלמים - אף טורף לא יכול להגיע לקן על צוק, ומי האוקיינוס מלאים בדגים לארוחת צהריים. בעונת הקינון בקיץ, מיליון ציפורים מתרשמות פה. אם יש לכם מזל, אמורים להיות פה פאפינים, אבל אנחנו לא ראינו אותם גם כאן.
Rauðasandur
רגע מה? יש גם חופים עם חול לבן באיסלנד? כן! אבל בניגוד לישראל ורוב העולם, החול לא עשוי מגרגירי סלעים אלא משברי צדפות וקונכיות שנשחקו על ידי הגלים במשך אלפי שנים. בגלל הרכב החול, הצבע שלו עלול להשתנות מעט כתלות באור, בגאות ובמזג האוויר - בין אדום, זהב, ורוד ולבן.
החוף והנוף שמסביבו פשוט יפים, זה היה כיף ללכת בחוף העצום הזה שאם היה בצד אחר של העולם היה אטרקציית תיירים, אבל פה יד אדם לא נגעה בו. עם הנחל שחוצה אותו והשקיעה, זה היה אחלה של ספוט לסיים בו את היום.
Guesthouse Stekkaból
ישנו בבית ההארחה סטקאבול, המקום הוא מעין "אכסניה" עם שירותים ומקלחת משותפים לקומה. התפצלנו לשני חדרים כי לא היה אחד לחמישה, והאמת, שזה לא היה כזה נורא. הסתדרנו עם המקלחת הקומתית, לא ממש חיכינו בתור לאף אחד והמקום בכללי היה נעים. לקחנו ארוחת בוקר, וכולנו מאוד נהנינו ממנה ומהנוף לפיורד מחדר האוכל.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
02/09/2022
Selvallafoss
אחרי נסיעה ארוכה מהפיורדים המערביים, הגענו לתחנה הראשונה שלנו בחצי האי סנייפלסנס, מפל הכבשה. מפל צנוע שנמצא חמש דקות הליכה מהכביש, הוא לא מהמרשימים של איסלנד, אבל הוא חמוד, ואפשר ללכת מאחורי המפל כמו בסליאלנדספוס. בתכלס, הוא קצת כמו גרסה מיניאטורית שלו. בכל מקרה, שימו את המפל בצד, אחרי הנסיעה, תרצו לעצור פה כנראה גם אם זה רק כדי לחלוץ קצת רגליים.
הוא מקבל את הציון 2 במדד המפלים של איסלנד.
Kirkjufell
הגענו לאייקון של איסלנד, המלך הבלתי מעורער של שומרי המסך, הר קירקיופל. החנינו בחנייה המוסדרת, ואחרי כמה דקות הליכה הגענו לתצפית המפורסמת מאחורי המפלים הנקראים כשם ההר, קירקיופלפוס. נקודת התצפית הזו מאוד פוטוגנית. יש לה יופי גלוייתי עם קומפוזיציה נהדרת.
עם זאת, לאחר כמות ההרים היפים שראיתי באיסלנד, היה לי קשה להתלהב דווקא מההר הזה. בעיניי, שווה להגיע לכאן בשביל התצפית, אבל לצנן את הציפיות מההר, זה לא חוף היהלומים.
Skarðsvík Beach
הגענו לחוף סקארדסביק, גם בחוף הזה יש חול לבן, שעיקרו גם כן משברי קונכיות. הקונטרסט בין השחור של הבזלת ללבן של החול מיוחד, אבל לדעתי הוא היה פחות מרשים מהחוף הלבן ראודיסאנד'ור מאתמול. בכל אופן, העצירה הייתה כיפית, אבל בת ויתור בעיניי.
Djúpalónssandur Beach
עצרנו בחוף דיופלונסאדור, שכיאה לאיסלנד, מלא בחול שחור. החוף קצת דומה לחוף הקודם, סקארדסביק, רק שכאן תצורות האבן מיוחדות יותר. פרט ליופיו של החוף יש כאן עוד שתי אטרקציות:
ארבעת אבני הכוח - לפני מאות שנים, החוף היה ממרכזי הדיג המשמעותיים באיסלנד. כשאיסלנדי רצה לעשות לביתו ולהתקבל לצוות דיג, הוא היה צריך להוכיח את חוזקו, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מחידות ליט קוד. אהה סליחה התבלבלתי, דד ליפט. הדייגים לעתיד נדרשו להרים אבן, ולהניח אותה על הברכיים שלהם. ככל שהצלחת לעשות זאת עם אבן כבדה יותר, היית יותר סניור. הרמות היו:
- החלש - אבן של 23 ק"ג.
- חצי סבל - אבן של 54 ק"ג.
- חצי חזק - אבן של 100 ק"ג.
- חזק לחלוטין - אבן של 154 ק"ג.
איסלנדי שלא הצליח להגיע לפחות לרמת ה"חצי סבל" לא היה מתקבל לעבודה כדייג. האם אתם תתקבלו לעבודה כדיג? האם כל האימונים שעשיתם באמת היו שווים את זה? עכשיו זה הזמן לגלות זאת, בעזרת אותן האבנים המיתולוגיות שנמצאות בחוף.
שרידי הספינה הבריטית - ב1948, ספינה שיצאה מאנגליה נקלעה לסופה קשה מול החוף, ונתקעה על אבן. איסלנדים מהכפרים הסמוכים יצאו לעזרתם, אך במשך שעות לא יכלו להגיע אליהם בגלל הגלים העצומים. מתוך צוות של 24, רק 5 שרדו. שרידי הספינה נסחפו מאז לחוף, והושארו במקומם כאנדרטה, וכתזכורת לא לזלזל בכוחו של האוקיינוס האטלנטי.
סה"כ, הייתה בהחלט עצירה כיפית.
Kirkjufell Guesthouse
בערב הגענו למקום הלינה שלנו בבית ההארחה קירקיופל. החדר היה נעים ושקט. בסביבות 3 לפנות בוקר קמנו לראות את הזוהר הצפוני מהמלון, וזו הייתה הפעם שראינו את הזוהר הצפוני בצורה הכי "רצינית" בטיול.
על מנת לדעת מתי לקום בלילה, נעזרנו באתרי תחזית לזוהר הצפוני. בלילות בהם היה אמור להיות זוהר, שמנו שעון לשעה בה הוא היה אמור להופיע. באותו היום לא רק שהיה אמור להיות זוהר, אלא הוא היה אמור להיות גם ברמתו הגבוהה ביותר. בפעמים הקודמות שקמנו, אמנם ראו אותו בתמונות בצורה סבירה, אבל לעין אנושית הזוהר היה נראה כמו קו לבן בהיר, שנראה טוב רק עם צילום במצב לילה. הפעם, אמנם הוא לא היה בוהק כמו בצילום במצב לילה, או כמו בציפיות שלי, אבל הוא כן היה ירקרק ויפה. או שאנחנו פספסנו את ה-זוהר הרציני, או שפשוט כולם מחרטטים.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
03/09/2022
Arnarstapi Cliffs
העצירה הראשונה שלנו ליום הייתה צוקי ארנרסטאפי. צוקי בזלת יפים, שהגלים חצבו בהם כמה קשתות. החנינו בחניון הפארק, והתחלנו את המסלול. לאחר כרבע שעה של הליכה כיפית לצד הצוקים, הגענו לקשת הראשונה, גאטקלטור או "הסלע המחורר", שנראית קצת כמו מאובן ענק של גבינה שוויצרית. עשינו איתה כמה תמונות, והמשכנו הלאה.
לאחר כמה דקות, ראינו עוד כמה קשתות, שעל אחת מהן, האמיצים מבינינו יכולים ממש לעלות, ולהיות מלכי הצוקים. למרות, שלדעתי, הדבר היפה באמת היה לעמוד בצד ולראות את הגלים ומי הטורקיז נשברים במפרצון שמתחתיה. אחריה, חזרנו לאוטו והמשכנו הלאה.
Rauðfeldsgjá
התחנה הבאה שלנו הייתה נקיק ראודפלדסגיה. החנינו, ומרחוק כבר ראינו את הנקיק, שגורם להר להיראות כאילו הוא נפל חזק מדי ונסדק באמצע. לאחר כמה דקות הליכה, נכנסנו לנקיק עצמו. בנקיק עובר נחלון, אז כדאי לכם להביא נעליים שאתם לא חוששים שיתרטבו.
הנקיק נוצר מסדק בהר, שהנחל שחק במשך אלפי שנים. קירות הקניון המגיעים לעשרות מטרים, הנחל והאור שחודר מלמעלה נותנים למקום אווירה מיוחדת, והיה כיף פשוט לעמוד בו ולבהות מעלה. לאחר מעט הליכה בנקיק, מגיעים לנקודה יבשה ממנה ניתן לצלם אותו בנוחות. למי שמוכן להליכה קצת יותר אתגרית, ניתן להמשיך עמוק יותר אל תוך הנקיק, אך אנחנו לא עשינו זאת.
Búðakirkja Church
הגענו לכנסייה השחורה בודאקירקיה. כנסייה מהממת, שכעדות ליופייה, כשהגענו אליה זוג עשה צילומי חתונה על הרקע שלה. הכנסייה המקורית נבנתה כאן בשנת 1703 ככנסיית דשא. ב1816, המצב שלה היה כל כך רע, שהממשלה הדנית, שבאותו הזמן שלטה באיסלנד, הורתה להרוס אותה. זאת, כי אוכלוסיית האזור הייתה דלילה ולא היה הגיוני לתחזק כנסייה בשבילה.
מי שחשבה שהלא הגיוני הוא לא הגיוני היא שטיינון סוויינסדוטיר, שהאמינה שהקהילה לא יכולה להתקיים ללא כנסייה. היא מימנה מכספה בניית כנסיית עץ חדשה, ונראה שהיא לקחה את ההחלטה של הממשלה הדנית אישית כי כתבה על הדלת "הכנסייה נבנתה מחדש ב1848 ללא תמיכתם של אבות הכנסייה". פולניות מדרגה ראשונה. את הצבע השחור שלה הכנסייה קיבלה מזפת. את הזפת מרחו על קירות העץ שלה להגנה מגשם, ריקבון, מלח ועוד. שיטת בנייה שהייתה נהוגה בכל איסלנד, והסיבה להרבה מבנים שחורים בה. אותה הכנסייה, היא זו שעומדת כאן כיום.
הכנסייה ללא ספק יפהפייה, היא עומדת לבדה בשדה עצום מה שנותן את המראה שכל הזרקורים עליה. ולמה בעצם שהם לא יהיו כשהיא כל כך פסטורלית ומטופחת. אחרי שהתפעלנו ממנה, עשינו הליכה בשדה לכיוון החוף שלידה והסתובבנו קצת בין האבנים.
Ytri Tunga Seal Watching
הגענו לתצפית כלבי הים בחוף יטרי טונגה. החוף הוא חוף רדוד, מלא בסלעים, בדגים ויחסית נטול גלים. לא צריך לומר הרבה מעבר לכלבי ים בכדי שהם ינהרו אליו. ראינו בתצפית הזו כמויות של כלבי ים, משמעותית יותר מבחוות אילוגסטאדיר. החנינו, הגענו לחוף והלכנו בשביל ימינה עד הסוף, שמה היו עיקר כלבי הים. מהקצה הימני צפינו בהם, והסתובבנו בין הסלעים בכדי לראות אותם מקרוב, מה שכיף בפני עצמו.
Gerðuberg Cliffs
עצרנו בצוקי גרדוברג, 500 מטר של עמודי בזלת בגובה של כ12 מטרים. העמודים נוצרו לפני מיליוני שנים מנהר של לבה, שהתקרר באופן כמעט ואחיד. התוצאה הייתה אלפי עמודים שנראים כאילו אדם גילף אותם. הלכנו קצת לצידם, ועלינו לראות אותם מלמעלה. הם חביבים, וכך הייתה גם העצירה.
Hraunfossar
הגענו למפל האחרון שלנו לטיול, מפל רהונפוסאר. החנינו בחנייה ואחרי דקה של הליכה כבר ראינו אותו. המפל מורכב מעשרות מפלונים קטנים המתנקזים לנהר הקוויטה. מי הנהר צבועים בצבע מיוחד, מעין אפור בהיר, שנגרם משתי סיבות:
- המים זורמים מהר, ונלכדות בהם בועות אוויר רבות. בין אותן הבועות האור "קופץ" כאילו הן משחקות בו מסירות, מה שגורם למים להיראות בהירים יותר.
- אבני הבזלת השחורות בערוץ הנהר יוצרות רקע כהה, שמדגיש את צבע המים.
המפל יפה, וניגודיות הלבן של המים עם אבן הבזלת השחורה בהחלט פוטוגנית. אבל, בשלב הזה בטיול, כבר היה לו קשה להרשים אותי. הוא היה פחות בכל דרך מכל מפל שכבר ראינו.
הוא מקבל את הציון 3 במדד המפלים של איסלנד.
Jadar Farm
הלילה ישנו בבקתה בחוות ג'אדאר, בית אירוח יפה ונעים שנמצא בחווה קטנה. בבוקר, הלכנו לקטוף מהחממה עגבניות שרי טריות לארוחה שעשינו. לא היו לנו תלונות.
לינק לאגודה.
לינק לבוקינג.
04/09/2022
Hallgrimskirkja Church
לאחר שעה וחצי של נסיעה, הגענו לעיר הגדולה! רייקיאוויק, בירת איסלנד, המונה 128 אלף תושבים. התחנה הראשונה שלנו בעיר הייתה כנסיית הדלגרים. הכנסייה המהממת הזו מעוצבת על בסיס עמודי הבזלת המשושים שממלאים את נופי איסלנד. אדריכל הכנסייה גוד'יון סאמואלסון עיצב אותה ב1938, והיא הושלמה לאחר ארבעת עשורי בנייה. מבנה נוסף שעיצב גוד'יון, הוא את כנסיית אקוריירי שראינו לפני שבוע. הבחור אהב את ישו.
מבפנים, הכנסייה מאוד נקייה ופשוטה, בלי ציורים ובלי עיטורים מיוחדים. בסופה, עוגב שגם הוא, לפחות לי, הזכיר עמודי הבזלת. הכנסייה הזו מאוד מיוחדת, היא הרגישה לי יותר כמו מקום של הערכה ליופי של איסלנד מאשר מקום תפילה נוצרי. מבחוץ, אל מול הכנסייה עומד הפסל של לייף אריקסון. מגלה ארצות נורדי שכנראה גילה את אמריקה סביב שנת 1000, מאות שנים לפני קולומבוס. הפסל ניתן לאיסלנד ב1932 מממשלת ארה"ב לציון אלף שנה להקמת הפרלמנט האיסלנדי בת'ינגווליר, בה ביקרנו ביום השני.
Miðborg District
יצאנו לסיבוב קטן ברובע מידבורג. הרובע מלא בבתים איסלנדיים יפים, ומאפיות טעימות. הסתובבנו בין כמה מהן, ובדרך ראינו ציורי קיר יפים על הבתים.
Harpa Concert Hall
לאחר שאכלנו כמה קרואסונים, הגענו לאולם הקונצרטים הרפה. האולם מעוצב, כמו הכנסייה, בהשראת עמודי הבזלת האיסלנדיים. אין על משושים. האמת, שנכנסנו אליו כי פשוט היינו צריכים לשירותים. אבל גם בלי קשר אליהם היה שווה להיכנס אליו. הוא מעוצב ממש יפה, וגם הייתה בו אחלה של חנות אמנות עם כלים בעבודת יד.
Skólavörðustígur Rainbow Street
מאולם הקונצרטים הלכנו לרחוב הקשת בענן של רייקיאוויק. הרחוב ממש יפה, ועם הכנסייה בסופו, אין פוטוגני ממנו. ההליכה בו נחמדה ויש מלא חנויות כיפיות מסביבו. זה היה המקום היחידי שבאמת עשינו בו "שופינג", למרות שזה לא כזה משתלם כי הכל יקר באיסלנד.
Sushi Social
לקראת הערב ישבנו לאכול ב"סושי סושיאל". הסושי היה מעולה, וכולנו ממש נהנינו ממנו. הבעיה היחידה, היא שזה היה בסביבות ה100 שקל לרול. הסיבה שלא רשמתי במדריך הזה על הרבה מסעדות, היא שכאן, ובכל איסלנד, המחירים של האוכל בשמיים. 100 שקל למנה הוא הסטנדרט. לכן, אנחנו בחרנו לרוב לקנות אוכל מהסופר ולהכין אותו בבית. אבל די, זה לילה אחרון, מגיע לנו להתפנק בסושי.
Blue Lagoon
הגענו ללגונה הכחולה בשמונה בערב, במחשבה שנוכל להישאר בה עד 11 בלילה. בכניסה, הסתבר לנו ששעות הפתיחה משתנות בין החורף לקיץ ושהמקום יהיה פתוח רק עד 10. מה שהשאיר לנו רק שעתיים ולא שלוש כפי שתכננו. אל תהיו אנחנו, ותבדקו את שעות הפתיחה בתאריך המדויק שאתם מגיעים בו. בכל מקרה,
הלגונה הכחולה היא מתחם המעיינות החמים המפורסם באיסלנד. הם נוצרו בשנות ה70 עם הקמת תחנת הכוח סווארטסנגי. התחנה, פועלת על ידי שאיבת מים רותחים מעומק של 2 קילומטר מתחת לאדמה, שהופכים לקיטור עם הגיעם לקרקע. כשהמים "מתקררים" מ240 מעלות ל70, הם מוזרמים לשדה הלבה שליד התחנה. מה שתוכנן, הוא שהם יחלחלו לאדמה. בפועל, הסיליקה, שנותנת למים את צבעם התכלת, סתמה את הנקבוביות בשדה הלבה ומנעה מהמים לחלחל. וכך נולדה הלגונה הכחולה.
הלגונה יפה בסך הכל, לשתות בירה ולהירגע במעיינות חמים זה משהו שקשה לנצח. אמנם עבורי, "לגונת כדור הארץ" הייתה העדיפה מבין שתיהן עקב הנוף המהמם שהיה בה, אך בשתיהן היה ממש כיף. אחלה של דרך לסיים את הטיול.
05/09/2022
Keflavík International Airport
וזהו, הגענו לשדה. הוא נחמד אבל אל תצפו לדיוטי פרי מרשים. איסלנד אמרה לנו שלום יפה כשהמראנו, עם עוד טעימה מהזוהר הצפוני מחלון המטוס.
לדעתי, איסלנד היא המדינה עם הטבע היפה בעולם, אין מקום שמשתווה לה. הסביבה הגעשית יוצרת מראות מדהימים. הייתי ממליץ לעשות את הטיול הזה כאחד מהאחרונים שלכם, כי אחר כך יהיו מעטים הנופים החדשים שתראו, שיהיו מהיפים שראיתם.
אין תגובות
"הבעיה הגדולה ביותר בתקשורת היא האשליה שהיא התקיימה" - ג'ורג' ברנרד שו.